המגזרים בישראל מתייחסים לחלוקות החברתיות, התרבותיות והדתיות המאפיינות את אוכלוסיית המדינה. המגזרים העיקריים כוללים את המגזר היהודי, המורכב מחילונים, דתיים-לאומיים וחרדים, וכן את המגזר הערבי, הכולל מוסלמים, נוצרים ודרוזים. כל מגזר מתאפיין במאפיינים תרבותיים, אורחות חיים, מנהגים דתיים והשקפות פוליטיות ייחודיות לו. בנוסף, ישנם מגזרים נוספים כמו המגזר הבדואי והצ'רקסי, המהווים קבוצות ייחודיות בתוך החברה הישראלית. למגזרים השונים יש השפעה על המערכת הפוליטית, הכלכלית והחברתית במדינה, ולעיתים ניכר ביניהם הבדל משמעותי בנוגע לאורח החיים, החינוך וההשתלבות בשוק העבודה.
משפחת פרוש היא משפחה יהודית ירושלמית ותיקה מבונות ירושלים, שמוצאה ברבי נפתלי צבי פעלדמאן, שכונה "הפרוש", אשר עלה לארץ ישראל בשנת תרט"ו (1855) מליטא. בני המשפחה פעלו לאורך דורות לחיזוק חיי התורה והחסד בירושלים, ונמנו עם מקימי מוסדות ציבור, כוללים, ישיבות ושכונות. חלקם היו מעורבים בניהול קופת הכוללים, בהקמת תשתיות קהילתיות ובקידום החינוך התורני, תוך…
טל מנשה הוא ישוב דתי קהילתי בגוש שקד שבצפון-מערב השומרון, הממוקם בסמוך ליישובים שקד וריחן. היישוב שייך למועצה האזורית שומרון ומתפקד כיישוב קהילתי דתי, אשר מאופיין באורח חיים תורני-קהילתי מגובש. באופן רשמי הוקם טל מנשה כשכונה של היישוב חיננית הסמוך, וזאת בשל מדיניות ממשלת ישראל בתחילת שנות ה־90 שלא להכריז על הקמת יישובים חדשים מעבר…
המפעל היה תא מחתרתי שפעל בקרב חברי קבוצת השרון בשנות ה-20 של המאה ה-20 בארץ ישראל. התא, שמנה מספר מצומצם של חברים, פעל תחת חשאיות קפדנית ומנהיגות ריכוזית, והיה בעל עמדות לאומיות תקיפות. חבריו, רובם יוצאי אודסה ואוקראינה, היו בעלי ניסיון קודם בארגוני הגנה יהודיים שפעלו במהלך מלחמת העולם הראשונה, והאמינו שיש להשתמש באמצעים רדיקליים…
מאורעות תר"פ (1920) היו פרעות הגזע הראשונות שביצעו הערבים בארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה, במטרה לטרפד את יישום הצהרת בלפור. הפרעות, שהתפרצו באפריל 1920, הגיעו לשיאן בירושלים במהלך חגיגות נבי מוסא, כאשר המון ערבי מוסת תקף יהודים בעיר העתיקה וברחוב יפו, תוך קריאות "איטבח אל-יהוד" וביזת רכוש יהודי. המשטרה הערבית שיתפה פעולה עם הפורעים,…
"דרוס כל דוס" היה שיר פולקלורי שהתנגן במחנות של תנועת "השומר הצעיר" ובקרב חוגים סוציאליסטיים חילוניים בעשורים הראשונים של מדינת ישראל. עדויות של אנשים שגדלו בתנועות הנוער הללו, כמו חניכי השומר הצעיר ובני קיבוצים, מצביעות על כך שהשיר היה חלק בלתי נפרד מהווי החינוכי והאידיאולוגי של אותן שנים. רקע היסטורי לצד "דרוס כל דוס" הופיעו…
