העלייה ההמונית היא העלייה שהחלה מייד לאחר קום מדינת ישראל. הייתה זו עליית פליטים ברובה – ניצולי השואה מאירופה והפליטים היהודים ממדינות ערב. עלייה זו הביאה לגידול עצום באוכלוסיית המדינה, כאשר תוך שלוש וחצי שנים בלבד הוכפלה האוכלוסייה מ-650,000 ל-1,300,000 תושבים. זהו שיעור גידול חסר תקדים בהשוואה לארצות קולטות הגירה.
העולים הגיעו ממספר רב של מדינות וחלקי עולם: מאירופה, מאסיה ומצפון אפריקה. חלקם הביאו מסורת תרבותית שונה מזו של התושבים הוותיקים, אשכנזים ברובם. הקשיים שפקדו את המדינה הצעירה בתקופה זו נעוצים, לפחות בחלקם, בגידול המהיר של האוכלוסייה. המפגש בין עולים וותיקים, והשפעתו על הקולטים והנקלטים כאחד, היה אירוע משמעותי מאוד בתהליך התפתחותה של החברה הישראלית.
הבחירות לכנסת השנייה, שהתקיימו ב-30 ביולי 1951, היוו אירוע מכונן בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל הצעירה. הבחירות התקיימו בצל תקופה של משטר צנע, קיצוב מזון וקשיים כלכליים עצומים, שהושפעו מעלייה המונית של עולים חדשים ומהשלכות מלחמת העצמאות. באותן בחירות, מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל), בראשותו של דוד בן-גוריון, הצליחה לשמר את כוחה הפוליטי ולבסס את…
במאי 1971 הוקם בירוחם בית הספר המקצועי "יד-צבי", יוזמה משותפת של תשלובת מפעלי טמפו ורשת "אורט", שבמשך השנים הודבק לו הכינוי "אורט טמפו". מטרת בית הספר הייתה להכשיר את בני הנוער בעיירת הפיתוח לכישורים טכניים שישרתו אותם בתעשייה המקומית, בעיקר במפעלי טמפו. אף שהפרויקט תואר כהצלחה תעשייתית וחינוכית, התגברו הביקורות על ההשלכות החברתיות של חינוך…
בשנים שלאחר קום מדינת ישראל, התקיימה מדיניות של עלייה סלקטיבית כלפי יהודי מרוקו וצפון אפריקה. מדיניות זו נבעה מהחשש כי העלאת עולים שאינם מסוגלים לעבוד או לתרום למאמץ הכללי תכביד על המדינה הצעירה, ובשל זה שהיה חשש בקרב האוכלוסיה בארץ שהעלייה המרוקאית "מסוכנת למדינה". התוצאה הייתה שיטת מיון שהעדיפה עולים צעירים ובריאים, תוך הגבלת עלייתם…
