עליית תרמ"ב (הידועה בשם הלא נכון: "העלייה הראשונה") היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
גל העלייה הגיע בעיקר ממזרח אירופה, עיראק ותימן, וההערכה היא ש־25,000–35,000 יהודים עלו לארץ ישראל העות'מאנית במהלך העלייה הראשונה. במסגרת עלייה זו הוקמו הישוביים החקלאיים הראשונים בעידן המודרני. יישובים אלו נקראו מושבות. אנשי עלייה אלו עסקו במקצועות חופשיים, מסחר וחקלאות.
בראשית התקופה, ביישוב הישן, מנתה האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל כ-26,000 נפש. במשך התקופה באו אליה עולים רבים ממגוון מדינות ביבשות אירופה, אפריקה ואסיה. בסיומה, נאמדה האוכלוסייה היהודית בארץ כ-55,000 נפש.
לאחר הצהרת בלפור בשלהי מלחמת העולם הראשונה החלו פובליציסטים בארץ ישראל לכנות את העלייה הגדולה שצפו שעומדת להגיע בשם העלייה השלישית. בכך הם כיוונו לעליית ששבצר ו-או זרובבל בתור העלייה הראשונה הגדולה, ועליית עזרא כמה עשרות שנים אחר כך בתור העלייה השנייה. לימים, משלא הגיעה העלייה הגדולה המתוכננת, נשתרש השם העלייה השלישית עבור העלייה שאחר המלחמה ואילו לשני הגלים הגדולים שקדמו לה ניתן השם עלייה ראשונה ושנייה. מכיוון שהייתה עלייה לארץ ישראל גם בשנים קודמות, המונח "עלייה ראשונה" זוכה לביקורת רבה מצד כמה חוקרים.
ההתיישבות היהודית בחורן הייתה אחד הניסיונות המרתקים בתקופה הציונית המוקדמת להרחיב את גבולות היישוב היהודי מעבר לאזורי ארץ ישראל המנדטורית. אזור החורן, השוכן במזרח הגולן, הפך לאחד מהיעדים להתיישבות בשל פוטנציאל הקרקע הרחב והאדמות הפוריות שהיו בו. במהלך השנים 1890–1930, פעלו קבוצות יהודיות שונות, בתמיכת הברון רוטשילד, תנועת "החלוץ" וארגונים ציוניים נוספים, בניסיון להקים יישובים…
מלון תנתורא היה בין המלונות היהודיים הראשונים בחיפה, אשר הוקם בתחילת המאה ה-20 ונודע כאחת מהאכסניות הבודדות ליהודים בעיר באותה תקופה (קדם לו לפחות מלון אחד – אכסניית מורגנשטרן). המלון הוקם על ידי שלמה נחום יעקובסון, אחד מחלוצי עליית תרמ”ב (ידועה גם בשם השגוי: העלייה הראשונה), ולאחר מכן ניהל אותו בנו ישעיהו יוסף יעקובסון. שלמה…
