עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל. המונח "עלייה" הוא שם ייחודי שקיים רק אצל עם ישראל ביחס לארץ ישראל, והוא מבטא את החשיבות של ארץ ישראל ואת היותה גבוהה רוחנית משאר הארצות בעיני המסורת היהודית. הפעולה ההפוכה, של יציאת יהודים מארץ ישראל, נקראת ירידה בהתאם.
ביקור זמני בארץ ישראל הנעשה על רקע דתי מכונה עלייה לרגל ומונח זה משמש גם אצל אומות ודתות אחרות, שמאמיניהן באים לארץ ישראל כצליינים.
לאחר הכרזת העצמאות של מדינת ישראל, נטענה המילה במשמעויות פוליטיות וכלכליות חדשות ונוספות. בשנת 2016 נקבע יום העלייה כיום ציון לאומי במדינת ישראל, לכבודן של העליות לארץ ישראל.
מַעְבָּרָה (או בשמה הרשמי: "יישוב קליטה") הייתה מרחב מחיה שהוקם במדינת ישראל החל ממרץ 1950 כפתרון דיור זמני עבור גלי העלייה ההמונית, אך התפתחה לכדי מנגנון עיצוב חברתי קבוע. המעברה אינה מהווה אירוע היסטורי תחום בזמן שהסתיים עם פירוק המבנים הארעיים, אלא חוליה מרכזית ברצף המבני שהחל ב"מחנה העולים", עבר דרך ה"מעברה" והתקבע ב"עיירת הפיתוח"….
קומראד (באנגלית: Comrade) הוא מונח שמשמעותו הכללית היא "חבר", "עמית" או "בן ברית", והוא משמש לעיתים באופן ספציפי לתיאור "חבר לנשק". מקורה הלשוני של המילה הוא במונח הספרדי והפורטוגזי camarada, שפירושו המילולי הוא "חבר לחדר", והוא נגזר מהמילה הלטינית camera שמשמעותה "חדר". השימוש הפוליטי במונח הושפע מהמהפכה הצרפתית, שלאחריה הוא התפתח לצורת פנייה בין סוציאליסטים…
התעמולה האנטי-מזרחית בקום המדינה הייתה מערך שיטתי ומקיף של תדמיות, התבטאויות מקרב הנהגת המדינה ופרסומים בעיתונות ושאר אמצעי התקשורת, בשנותיה הראשונות, אשר עיצבו את דמות העולה מארצות האסלאם כאלמנט נחשל, פרימיטיבי וחסר מסוגלות הורית. תעמולה זו לא הוגבלה רק לזירה הפוליטית, אלא חלחלה לעיתונות היומית ולשיח הרפואי והסוציאלי, תוך יצירת דה-הומניזציה של העולים והצגתם כסכנה…
יוסף ברגר-ברזילי (ברוסית: Иосиף Бергер-Барзилай; שמו המקורי: יצחק ז'ליאזניק; 29 בנובמבר 1904 – 31 במרץ 1978) היה פעיל פוליטי ומדינאי, ממייסדי המפלגה הקומוניסטית של פלשתינה (פק"פ) והמפלגה הקומוניסטית הלבנונית. ברגר-ברזילי, שעלה לארץ ישראל כחלוץ חדור אידיאולוגיה בראשית שנות ה-20, הקדיש את צעירותו לקידום הקומוניזם הסובייטי, תוך הפגנת נאמנות עיוורת להנחיות שהגיעו ממוסקבה. אמונתו המוחלטת בשיטה…
נאום "כור המצרף לעם" נישא על ידי דוד בן־גוריון בכינוס מפקדי גדנ"ע בשנת 1951. בנאום זה שרטט בן־גוריון את חזונו לגבי תפקידו הכפול של צה"ל – לא רק כמכשיר הגנה צבאית, אלא גם ככלי מרכזי בחינוך הדור הצעיר ובעיצוב דמות האומה הישראלית. בן־גוריון הציג את הצבא כ"בית הספר הגדול ביותר בארץ", אשר נועד להקנות לעולים…
