מלחמות ישראל כוללות את העימותים הצבאיים והמאבקים שבהם השתתפה מדינת ישראל מאז התחלת הציונות ועד היום, כחלק מהמאבק על קיומה, בטחונה והגדרת גבולותיה. בין המלחמות המרכזיות נמנות מלחמת העצמאות (1948), מלחמת סיני (1956), מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת יום הכיפורים (1973), מלחמת לבנון הראשונה (1982), ומלחמת לבנון השנייה (2006), כמו גם מבצעים צבאיים רבים ברצועת עזה ובגדה המערבית נגד ארגוני טרור פלסטיניים.
בנוסף למאבקים מול מדינות ערב וארגוני טרור, ההיסטוריה של מלחמות ישראל כוללת גם התמודדות עם אידיאולוגיות עולמיות כמו הקומוניזם והנאציזם. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, טרם הקמת המדינה, יהודים בארץ ישראל ובתפוצות ניהלו מאבק נגד הנאציזם, שהתבטא בשיתוף פעולה עם בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. חיילים יהודים שירתו בצבא הבריטי והשתתפו בלחימה נגד גרמניה הנאצית, וגם ביישוב העברי בארץ פעלו מחתרות בהכנות להגן על האוכלוסייה היהודית במידה שהנאצים יגיעו לארץ.
בהמשך, עם הקמת מדינת ישראל במהלך המלחמה הקרה, ישראל נאלצה להתמודד בעקיפין עם הקומוניזם, בעיקר דרך הבריתות של ברית המועצות עם מדינות ערב וארגוני טרור פלסטיניים. המעורבות הסובייטית בתמיכה בצבאות ערב והעימות האידיאולוגי בין הדמוקרטיה הישראלית לבין מדינות הגוש הקומוניסטי היוו חלק מהתמורות הגיאופוליטיות שהשפיעו על מאבקים אלו.
בצירוף לכך, כל מלחמות ישראל התרחשו על רקע המאבק להגן על קיומה של המדינה ולבסס את עצמאותה בתוך אזור עוין, תוך ניהול עימותים מול כוחות עולמיים ואזוריים, שהמשיכו להשפיע על צביונה האסטרטגי והביטחוני לאורך השנים.
יחסו של דוד בן-גוריון לירושלים עמד במוקד פעילותו המדינית והביטחונית מראשית שנות המנדט ועד לאחר איחוד העיר במלחמת ששת הימים. עמדתו היתה מורכבת ורבת פנים, ושיקפה מיזוג בין חזון היסטורי רחב אופקים לבין פרגמטיזם דקדקני המתמקד ב"כאן ובעכשיו". בן-גוריון ראה בירושלים את נשמתה של ארץ ישראל ושל העם היהודי, וגרס כי האומה היהודית והארץ הן…
בוליבריזם הוא מושג פוליטי מורכב המתאר את פולחן האישיות, האידיאולוגיה והמורשת של סימון בוליבר, הידוע כ"המשחרר". לאורך המאות ה-19 וה-20, עברה דמותו של בוליבר סדרה של "חטיפות אידיאולוגיות" על ידי זרמים מנוגדים – מהפשיזם הלאומני ועד לסוציאליזם של המאה ה-21 – אשר כל אחד מהם ביקש לנכס את יוקרתו ההיסטורית לצרכיו הפוליטיים, תוך עיוות של…
גאורג גדליהו קארסקי (21 באוקטובר 1878 – 2 באוגוסט 1947) היה בנקאי יהודי-גרמני, ממנהיגי התנועה הציונית בגרמניה בתקופה שקדמה לעליית הנאצים לשלטון ובשנות שלטונם הראשונות. קארסקי, ששימש כיושב ראש ועד הקהילה של ברלין (1928-1930) והיה ממייסדי מפלגת המדינה היהודית (Judenstaat Party), נודע כדמות רדיקלית ומעוררת מחלוקת בשל עמדותיו לגבי ההכרח המיידי בעליית יהודי גרמניה לארץ…
המאמר "ישראל והמהפכה – המהפכה קודמת", שפורסם בשנת 1970 בכתב העת "הדאר", הוא מסה ביקורתית מאת משה שטיינר המנתחת את התופעה של "חורבן הנפש היהודית" בקרב אינטלקטואלים יהודים. שטיינר מזהה דפוס פוליטי-אידיאולוגי שבו הדחף המשיחי לגאולת הפרט והכלל, שנוצר עוד בימי קדם על ידי הנביאים כתורת מוסר עילאית, הופך לרועץ עבור העם היהודי כאשר הזהות…
המאמר "בסימן הקץ" נכתב בשנת 1941 על ידי אברהם ("יאיר") שטרן, מנהיג הלח"י. המאמר מהווה מסמך אידיאולוגי נוקב שנכתב בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, תחת רושם גזירות הספר הלבן, והוא מבטא את השבר העמוק בין תפיסתו המדינית של שטרן לבין תפיסות הנהגת התנועה הציונית הממסדית והרוויזיוניסטית כאחד. התזה המרכזית של המאמר גורסת כי המדיניות הציונית…
