עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה בראשית 1933 נדרשו מנהיגיה להתמודד עם סתירה פנימית עמוקה בין האידיאולוגיה הגזעית של העליונות הארית לבין השאיפה לגייס תומכים בעולם הערבי והמוסלמי. מצד אחד, עקרונות הגזע הנאציים קבעו כי "האדם הארי ניצב בפסגת היררכיה של גזעים אחרים, נחותים ממנו בבירור", ומצד שני, הנאציזם זיהה את "האנטישמיות" עם שנאה כלפי…
מאמר ״ליל הרצח – הסוד של חג הפורים היהודי נחשף" נכתב על ידי קרל הולץ בעיתון דר שטרימר, השבועון האנטישמי הידוע של יוליוס שטרייכר. הולץ, ששימש בין השנים 1927 ל־1938 כעורך ובהמשך כעורך הראשי של העיתון, היה אחד מאנשי המפתח בהפצת התעמולה האנטי־יהודית בגרמניה. קשריו ההדוקים עם שטרייכר הקנו לו במה מרכזית להפצת רעיונותיו, והוא…
במהלך שבועות 1942 בזדונסקה וולה היה אירוע של תלייה פומבית, שבו הוצאו להורג עשרה מיהודי הקהילה, כולם דתיים ובעלי מעמד. ההוצאה להורג התקיימה ביוזמת הגרמנים בסמוך לחג השבועות, לאחר מעצרם של שלמה ז'ליכובסקי ותשעה נוספים. הנימוק שנמסר לד"ר יעקב למברג, ראש היודנראט, היה כי הם נידונים למוות על הברחות ועל "פשעים נוספים כנגד האומה הגרמנית",…
פורים 1942 בגטו זדונסקה וולה היה ביום שלישי, 3 במרץ, ובמהלכו עשרה יהודים נתלו בכיכר השוק לעיני קהל של אלפי יהודים ותושבים מקומיים. האירוע התרחש ביוזמת הגרמנים, שראו בו נקמה סמלית על תלייתו של המן במגילת אסתר, והפכו את חג הפורים מיום של הצלה ושמחה ליום של אימה והשפלה. כמה ימים קודם לכן נעצרו יהודים…
"יום הגורל" (בגרמנית: Schicksalstag) הוא כינוי שניתן ל־9 בנובמבר, תאריך שבו התרחשו מספר נקודות מפנה דרמטיות בהיסטוריה הגרמנית, אשר השפיעו באופן מכריע על עיצובה הפוליטי, החברתי והלאומי של גרמניה לאורך המאה ה־20. צירופי המקרים שהביאו לכך שמאורעות כה רבים ומכוננים התרחשו באותו יום בלוח השנה, יצרו סביב התאריך הזה תודעה ציבורית ותרבותית מיוחדת במינה, וגרמו…
