יחסו של דוד בן-גוריון לירושלים עמד במוקד פעילותו המדינית והביטחונית מראשית שנות המנדט ועד לאחר איחוד העיר במלחמת ששת הימים. עמדתו היתה מורכבת ורבת פנים, ושיקפה מיזוג בין חזון היסטורי רחב אופקים לבין פרגמטיזם דקדקני המתמקד ב"כאן ובעכשיו". בן-גוריון ראה בירושלים את נשמתה של ארץ ישראל ושל העם היהודי, וגרס כי האומה היהודית והארץ הן…
המאמר "בסימן הקץ" נכתב בשנת 1941 על ידי אברהם ("יאיר") שטרן, מנהיג הלח"י. המאמר מהווה מסמך אידיאולוגי נוקב שנכתב בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, תחת רושם גזירות הספר הלבן, והוא מבטא את השבר העמוק בין תפיסתו המדינית של שטרן לבין תפיסות הנהגת התנועה הציונית הממסדית והרוויזיוניסטית כאחד. התזה המרכזית של המאמר גורסת כי המדיניות הציונית…
פיצוץ מלון סמירמיס היה פעולה צבאית של ארגון ההגנה שהתרחשה בלילה שבין 5 ל-6 בינואר 1948 בשכונת קטמון שבירושלים, בראשית מלחמת העצמאות. המבצע יצא לפועל על רקע מצב ביטחוני ומורלי קשה בירושלים של סוף שנת 1947, כאשר יהודים נטשו את האזורים המרוחקים והשכונות המעורבות ועברו לאזורים יהודיים המאוכלסים בצפיפות. שכונת קטמון נחשבה לנכס אסטרטגי עבור…
"עצירת הנשימה של ההיסטוריה" הוא מונח המתאר מצבים נדירים בהם המעצמות ששלטו בדרך-כלל על העם היהודי – מצרים התלמית, בית סלוקוס, רומא, האימפריה העות'מאנית או האימפריה הבריטית – נקלעו למשבר פנימי, התמוטטות או פיצול מערכתי. רגעים אלו יצרו ואקום שלטוני שבו הכוח האימפריאלי ששלט במרחב נחלש עד כדי אובדן יכולת פעולה ממשית. מנקודת מבט יהודית,…
הכרזת הלח"י על מלחמה בבריטים פורסמה ב־1 בנובמבר 1943, ימים ספורים לאחר בריחת ה-20 מלטרון. עצם הבריחה נתפסה כנקודת מפנה בתולדות הארגון – מאירוע של הישרדות והצלה למהלך סמלי של חידוש הכוח המחתרתי. בעיתון המחתרתי "החזית" (גליון ה') נוסחה ההכרזה כפתיחת "חזית המלחמה להקמת המלכות העברית". היא לא הוצגה כהודעה טכנית בלבד אלא כקריאה היסטורית,…
