מלחמות ישראל כוללות את העימותים הצבאיים והמאבקים שבהם השתתפה מדינת ישראל מאז התחלת הציונות ועד היום, כחלק מהמאבק על קיומה, בטחונה והגדרת גבולותיה. בין המלחמות המרכזיות נמנות מלחמת העצמאות (1948), מלחמת סיני (1956), מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת יום הכיפורים (1973), מלחמת לבנון הראשונה (1982), ומלחמת לבנון השנייה (2006), כמו גם מבצעים צבאיים רבים ברצועת עזה ובגדה המערבית נגד ארגוני טרור פלסטיניים.
בנוסף למאבקים מול מדינות ערב וארגוני טרור, ההיסטוריה של מלחמות ישראל כוללת גם התמודדות עם אידיאולוגיות עולמיות כמו הקומוניזם והנאציזם. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, טרם הקמת המדינה, יהודים בארץ ישראל ובתפוצות ניהלו מאבק נגד הנאציזם, שהתבטא בשיתוף פעולה עם בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. חיילים יהודים שירתו בצבא הבריטי והשתתפו בלחימה נגד גרמניה הנאצית, וגם ביישוב העברי בארץ פעלו מחתרות בהכנות להגן על האוכלוסייה היהודית במידה שהנאצים יגיעו לארץ.
בהמשך, עם הקמת מדינת ישראל במהלך המלחמה הקרה, ישראל נאלצה להתמודד בעקיפין עם הקומוניזם, בעיקר דרך הבריתות של ברית המועצות עם מדינות ערב וארגוני טרור פלסטיניים. המעורבות הסובייטית בתמיכה בצבאות ערב והעימות האידיאולוגי בין הדמוקרטיה הישראלית לבין מדינות הגוש הקומוניסטי היוו חלק מהתמורות הגיאופוליטיות שהשפיעו על מאבקים אלו.
בצירוף לכך, כל מלחמות ישראל התרחשו על רקע המאבק להגן על קיומה של המדינה ולבסס את עצמאותה בתוך אזור עוין, תוך ניהול עימותים מול כוחות עולמיים ואזוריים, שהמשיכו להשפיע על צביונה האסטרטגי והביטחוני לאורך השנים.
מקס נאומן (12 בינואר 1875 – 18 במאי 1939) היה מייסד "אגודת היהודים הלאומיים-הגרמנים" (Verband nationaldeutscher Juden), שקראה לביטול הזהות האתנית היהודית באמצעות התבוללות. האגודה הוצאה אל מחוץ לחוק על ידי המשטר הנאצי ב-18 בנובמבר 1935. נאומן היה קפטן בצבא בוואריה במהלך מלחמת העולם הראשונה ועורך דין בברלין. חיים מוקדמים נאומן נולד למשפחה יהודית ממזרח…
"יום הגורל" (בגרמנית: Schicksalstag) הוא כינוי שניתן ל־9 בנובמבר, תאריך שבו התרחשו מספר נקודות מפנה דרמטיות בהיסטוריה הגרמנית, אשר השפיעו באופן מכריע על עיצובה הפוליטי, החברתי והלאומי של גרמניה לאורך המאה ה־20. צירופי המקרים שהביאו לכך שמאורעות כה רבים ומכוננים התרחשו באותו יום בלוח השנה, יצרו סביב התאריך הזה תודעה ציבורית ותרבותית מיוחדת במינה, וגרמו…
התקיעה בכותל של שנת 1946 הייתה פעולת מחתרת לא-אלימה שביצעו שלושה נערים בני תנועת בית"ר בירושלים – אפרים שטיינברג, שמואל בג'יו ומשה קיראון (קרואני) – ביוזמת האצ"ל, ביום הכיפורים תש"ז. היא הייתה חלק ממסורת תקיעת שופר שנמשכה משנת 1930 ועד קום המדינה, כהתרסה נגד האיסור הבריטי על מנהגים דתיים יהודיים ברחבת הכותל המערבי. התקיעה עוררה…
יחס המשטר הנאצי לתנועה הציונית לאורך שנות שלטונו של היטלר (1933–1945) התאפיין במורכבות רעיונית, דינמיקה משתנה, ולעיתים אף סתירות פנימיות. בתחילת הדרך נתפסה הציונות בעיני גורמים מסוימים במשטר כאופציה "נוחה" להגירה יהודית אל מחוץ לגרמניה, ולעיתים אף זכתה לאזכורים חיוביים למחצה, כפי שניתן לראות בהיתר החוקי להניף את הדגל הציוני ובקידום הסכם ההעברה שאִפשר העברת…
רחמים מזרחי (תרפ״ד, 1924 – י״ז בתשרי תש״ט, 20 באוקטובר 1948) היה לוחם אצ״ל ירושלמי. כנער הצטרף לבית״ר ואחר-כך לאצ״ל, ונודע כאחד מתוקעי השופר בכותל בתקופת המנדט. ב-1944 נעצר, הוגלה למחנות אריתריאה-סודאן-קניה והוביל ניסיונות בריחה, בהם בריחת ה-54. עם שובו ביולי 1948 התגייס לצה״ל ולחם באזור ירושלים. הוא נפל בקרב בין מלחה לבית ג׳אלה ונזכר…
