מלחמות ישראל כוללות את העימותים הצבאיים והמאבקים שבהם השתתפה מדינת ישראל מאז התחלת הציונות ועד היום, כחלק מהמאבק על קיומה, בטחונה והגדרת גבולותיה. בין המלחמות המרכזיות נמנות מלחמת העצמאות (1948), מלחמת סיני (1956), מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת יום הכיפורים (1973), מלחמת לבנון הראשונה (1982), ומלחמת לבנון השנייה (2006), כמו גם מבצעים צבאיים רבים ברצועת עזה ובגדה המערבית נגד ארגוני טרור פלסטיניים.
בנוסף למאבקים מול מדינות ערב וארגוני טרור, ההיסטוריה של מלחמות ישראל כוללת גם התמודדות עם אידיאולוגיות עולמיות כמו הקומוניזם והנאציזם. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, טרם הקמת המדינה, יהודים בארץ ישראל ובתפוצות ניהלו מאבק נגד הנאציזם, שהתבטא בשיתוף פעולה עם בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. חיילים יהודים שירתו בצבא הבריטי והשתתפו בלחימה נגד גרמניה הנאצית, וגם ביישוב העברי בארץ פעלו מחתרות בהכנות להגן על האוכלוסייה היהודית במידה שהנאצים יגיעו לארץ.
בהמשך, עם הקמת מדינת ישראל במהלך המלחמה הקרה, ישראל נאלצה להתמודד בעקיפין עם הקומוניזם, בעיקר דרך הבריתות של ברית המועצות עם מדינות ערב וארגוני טרור פלסטיניים. המעורבות הסובייטית בתמיכה בצבאות ערב והעימות האידיאולוגי בין הדמוקרטיה הישראלית לבין מדינות הגוש הקומוניסטי היוו חלק מהתמורות הגיאופוליטיות שהשפיעו על מאבקים אלו.
בצירוף לכך, כל מלחמות ישראל התרחשו על רקע המאבק להגן על קיומה של המדינה ולבסס את עצמאותה בתוך אזור עוין, תוך ניהול עימותים מול כוחות עולמיים ואזוריים, שהמשיכו להשפיע על צביונה האסטרטגי והביטחוני לאורך השנים.
רוזליה סמוילובנה זמליאצ'קה לבית זלקינד (ברוסית: Розалия Самойловна Землячка; 20 במרץ 1876 – 21 בינואר 1947) הייתה מהפכנית קומוניסטית ממוצא יהודי, ילידת קייב, מבכירי המנגנון הבולשביקי, פוליטיקאית סובייטית בדרג הביצועי הגבוה ביותר, ואחת הדמויות המזוהות ביותר עם מדיניות הדיכוי האלימה של השלטון הסובייטי בראשיתו. לאורך הקריירה הפוליטית שלה נודעה בקנאותה האידאולוגית, באכזריותה החריגה גם ביחס…
מעמדם של היהודים במחנות הריכוז הראשונים תחת שלטון הנאצים בשנים 1933–1934 משקף את תהליך המעבר של האידיאולוגיה האנטישמית מרטוריקה אלימה להוצאה לפועל של מדיניות מוסדית של רדיפה, דה־הומניזציה והשמדה. במחנות כגון דכאו, אורניינבורג, אוסטהופן והמחנות באזור אמסלנד, הפכו יהודים, אף שהיו אזרחים גרמנים לכל דבר, ליעד מרכזי של התעללות, בידול ורצח. מחנות אלו שימשו כאבן…
התזכיר פרו-ארמניה שנכתב על ידי אהרון אהרונסון והוגש למשרד ההגנה הבריטי ב-16 בנובמבר 1916, הוא מסמך נדיר שמתעד ממקור ראשון את מסע ההשמדה של העם הארמני בידי האימפריה העות'מאנית תחת הנהגת הטורקים הצעירים במהלך מלחמת העולם הראשונה. אהרונסון, מדען, מרגל וראש רשת ניל"י, ששהה באותם ימים באזורי האימפריה העות'מאנית, מביא בתזכיר זה עדויות אישיות, שיחות…
התעת'מנות (בערבית עות'מאנית: תַּעַתֻּמּוּן) הייתה תהליך קבלת אזרחות עות'מאנית על ידי מי שלא נולד כנתין האימפריה. בתקופת שלטון האימפריה העות'מאנית בארץ ישראל, ובמיוחד בשנות מלחמת העולם הראשונה, הפכה סוגיה זו לצומת דרכים פוליטית, קיומית ומוסרית עבור היישוב היהודי בארץ. השלטון העות'מאני, שביטל את הקפיטולציות עם כניסתו למלחמה לצד מעצמות המרכז, דרש מכל תושבי הארץ שאינם…
ההתנקשות בקצין הבולשת הבריטית ראלף קרנס התרחשה בירושלים בשבת, י״א באלול תרצ״ט, 26 באוגוסט 1939, כשחוליה של האצ"ל הפעילה מטען חבלה בשכונת רחביה וגרמה למותו של קרנס יחד עם קצין בולשת נוסף, רונאלד בארקר. ההתנקשות הייתה פעולת תגמול ישירה של האצ"ל על שורת עינויים קשים שבוצעו בעצורים יהודים במרתפי הבולשת הבריטית, בייחוד בירושלים, תחת פיקודו…
