מלחמות ישראל כוללות את העימותים הצבאיים והמאבקים שבהם השתתפה מדינת ישראל מאז התחלת הציונות ועד היום, כחלק מהמאבק על קיומה, בטחונה והגדרת גבולותיה. בין המלחמות המרכזיות נמנות מלחמת העצמאות (1948), מלחמת סיני (1956), מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת יום הכיפורים (1973), מלחמת לבנון הראשונה (1982), ומלחמת לבנון השנייה (2006), כמו גם מבצעים צבאיים רבים ברצועת עזה ובגדה המערבית נגד ארגוני טרור פלסטיניים.
בנוסף למאבקים מול מדינות ערב וארגוני טרור, ההיסטוריה של מלחמות ישראל כוללת גם התמודדות עם אידיאולוגיות עולמיות כמו הקומוניזם והנאציזם. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, טרם הקמת המדינה, יהודים בארץ ישראל ובתפוצות ניהלו מאבק נגד הנאציזם, שהתבטא בשיתוף פעולה עם בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. חיילים יהודים שירתו בצבא הבריטי והשתתפו בלחימה נגד גרמניה הנאצית, וגם ביישוב העברי בארץ פעלו מחתרות בהכנות להגן על האוכלוסייה היהודית במידה שהנאצים יגיעו לארץ.
בהמשך, עם הקמת מדינת ישראל במהלך המלחמה הקרה, ישראל נאלצה להתמודד בעקיפין עם הקומוניזם, בעיקר דרך הבריתות של ברית המועצות עם מדינות ערב וארגוני טרור פלסטיניים. המעורבות הסובייטית בתמיכה בצבאות ערב והעימות האידיאולוגי בין הדמוקרטיה הישראלית לבין מדינות הגוש הקומוניסטי היוו חלק מהתמורות הגיאופוליטיות שהשפיעו על מאבקים אלו.
בצירוף לכך, כל מלחמות ישראל התרחשו על רקע המאבק להגן על קיומה של המדינה ולבסס את עצמאותה בתוך אזור עוין, תוך ניהול עימותים מול כוחות עולמיים ואזוריים, שהמשיכו להשפיע על צביונה האסטרטגי והביטחוני לאורך השנים.
האיסלאם במרכז אסיה עבר במאה ה־20 תהליך מורכב של דיכוי והתחדשות. השלטון הסובייטי נקט צעדים חריפים נגד מוסדות הדת – סגירת מסגדים ומדרסות, החרמת רכוש דתי, והגבלת קשרים עם העולם המוסלמי – אך האמונה לא נעלמה. היא השתמרה דרך לימוד מחתרתי, מסדרי סופיות, רשתות משפחתיות, ואף באמצעות המבנה הרשמי שהמדינה עצמה הקימה – המועצה הרוחנית…
שואת יהודי אפגניסטן התרחשה לפני ובמהלך מלחמת העולם השנייה. במהלך שנות ה-30 הקהילה היהודית עברה תהליך של הדרה ואפלייה כאשר חדירת ההשפעה הגרמנית־נאצית הפכה לגורם מרכזי בעיצוב חיי היום־יום שלה. אפגניסטן, שהייתה בעלת חשיבות אסטרטגית בין ברית המועצות להודו הבריטית, שימשה כר נרחב לפעילות גרמנית, אשר כללה הקמת מוסדות חינוך ובתי חולים, חדירת מומחים וסוכנים,…
נאצי נוסע לפלשתינה הוא שמה של סדרת מאמרים שפרסם ליאופולד פון־מילדנשטיין, עיתונאי נאצי וקצין אס־אס, ביומון אנגריף של יוזף גבלס בשנת 1934. בסתיו 1933 יצא פון־מילדנשטיין למסע בארץ־ישראל בליווי הזוג היהודי־ברלינאי קורט וגרדה טוכלר, ואדם נוסף שהזדהה בכינוי "האדון מקפה מילנו", ובמהלכו חיבר שנים־עשר מאמרים שתיארו את היישוב היהודי והמפעל הציוני. מטרת הכתבות הייתה להציג…
יחידות צבאיות לסיוע לייצור, או UMAPs (בספרדית: Unidades Militares de Ayuda a la Producción), היו מחנות עבודת כפייה חקלאיים שהופעלו על ידי ממשלת קובה מנובמבר 1965 עד יולי 1968 במחוז קמאגואי 1. מחנות ה־UMAP שימשו צורה של עבודת כפייה עבור קובנים שלא יכלו לשרת בצבא בשל היותם מתנגדי מצפון, שמרנים (נוצרים ודתיים אחרים), להט"ב, או…
הנאו-פאגאניזם הרוסי של שלהי המאה ה־20 נולד כתופעה תרבותית ופוליטית בברית המועצות שלאחר מלחמת העולם השנייה, אשר ביקשה לשחרר את הזהות הרוסית מהתלות במורשת הנוצרית-אורתודוקסית ולבסס תחתיה תודעה תרבותית אלטרנטיבית, שבמרכזה עמד המיתוס של "עידן הזהב" הקדם-נוצרי. תנועה זו, שהתפתחה בשולי השיח התרבותי והאקדמי אך זכתה לפרסום רחב בעיקר באמצעות ספרות פופולרית, מדע בדיוני וכתבי…
