יחסו של דוד בן-גוריון לירושלים עמד במוקד פעילותו המדינית והביטחונית מראשית שנות המנדט ועד לאחר איחוד העיר במלחמת ששת הימים. עמדתו היתה מורכבת ורבת פנים, ושיקפה מיזוג בין חזון היסטורי רחב אופקים לבין פרגמטיזם דקדקני המתמקד ב"כאן ובעכשיו". בן-גוריון ראה בירושלים את נשמתה של ארץ ישראל ושל העם היהודי, וגרס כי האומה היהודית והארץ הן…
אליעזר קרול (21 במאי 1887 – 26 במרץ 1958) היה מחלוצי העלייה השנייה, חבר מרכזי בארגון "השומר" וממקימי היישובים תל עדשים וכפר גלעדי. קרול, דמות ביטחונית והתיישבותית דומיננטית במרחב הגליל העליון לאורך עשורים, נודע כמי שביצר את עמדת המנהיגות האזורית שלו מהקיבוץ הוותיק כפר גלעדי, שם כונה על ידי שכניו הערבים "אבו חיעם". לאורך שנות…
התעמולה האנטי-מזרחית בקום המדינה הייתה מערך שיטתי ומקיף של תדמיות, התבטאויות מקרב הנהגת המדינה ופרסומים בעיתונות ושאר אמצעי התקשורת, בשנותיה הראשונות, אשר עיצבו את דמות העולה מארצות האסלאם כאלמנט נחשל, פרימיטיבי וחסר מסוגלות הורית. תעמולה זו לא הוגבלה רק לזירה הפוליטית, אלא חלחלה לעיתונות היומית ולשיח הרפואי והסוציאלי, תוך יצירת דה-הומניזציה של העולים והצגתם כסכנה…
תחבורה ציבורית בשבת היא סוגיה שנויה במחלוקת שעולה פעמים רבות על סדר היום הפוליטי והציבורי בין הדתיים לחילוניים, תוך שהיא מבליטה את הניגודים בין צרכי הציבורים השונים. שאלת השבת ואופן שמירתה העסיקה את החברה הלאומית המתגבשת עוד בזמן המנדט הבריטי, ותקופה זו שימשה כבסיס לעקרון הסטטוס קוו. במסגרת ההסדר הוסכם שהשבת תישמר בכל המוסדות הלאומיים,…
תוכנית השלבים של דוד בן-גוריון, כפי שבאה לידי ביטוי במכתבו מ-1 ביולי 1937 ערב פרסום המלצות ועדת פיל, מהווה פרשנות אסטרטגית שנועדה להפוך את הוויתור הטריטוריאלי הצפוי לכלי למימוש הציונות. בן-גוריון התייחס לתוכנית החלוקה לא רק כאל סכנה שיש להימנע ממנה, אלא כאל הזדמנות היסטורית גדולה הטומנת בחובה את יצירתה של מדינה עברית, ולו קטנה,…
