נאום "כור המצרף לעם" נישא על ידי דוד בן־גוריון בכינוס מפקדי גדנ"ע בשנת 1951. בנאום זה שרטט בן־גוריון את חזונו לגבי תפקידו הכפול של צה"ל – לא רק כמכשיר הגנה צבאית, אלא גם ככלי מרכזי בחינוך הדור הצעיר ובעיצוב דמות האומה הישראלית. בן־גוריון הציג את הצבא כ"בית הספר הגדול ביותר בארץ", אשר נועד להקנות לעולים…
מאמר "אל מול פני המערכה" נכתב ונישא בנאום ה-1 במאי 1936, על ידי ברל כצנלסון, מאבות תנועת העבודה. במילים נוקבות וטעונות כאב, משמיע כצנלסון זעקה ציבורית ואישית לנוכח פרעות הדמים בארץ ישראל. הוא משרטט את מצוקת היישוב היהודי מול אדישות השלטון הבריטי, מול ברית אויבים מבחוץ ומבפנים, ומול סכנת אובדן תחושת הצדק העצמי. בין היתר…
קורט אנדראס ארנסט בכר (1909–1995) היה קצין אס-אס בכיר, ששימש כראש המחלקה הכלכלית של האס-אס בהונגריה לאחר כיבוש המדינה על ידי גרמניה הנאצית בשנת 1944. תחילת דרכו הייתה כטוראי בחטיבת "גולגולת המתים" של האס-אס בפולין, שם השתתף בפעולות רצח המוניות נגד אזרחים ולא נגד חיילים. בהמשך שירת כקצין בפרשי האס-אס באזורי פולין וברית המועצות, שם…
מאמר "המלחמה ברביזיוניזם", שנכתב בתאריך 30 באפריל 1934 ופורסם בגיליון מס' 152 של עיתון "העתיד" – ביטאונה הרשמי של הסתדרות "החלוץ" העולמית בוורשה – עוסק בהתמודדות האידיאולוגית והפוליטית של תנועת הפועלים עם הרוויזיוניזם הציוני. במסמך חריף ונוקב זה, מציגה הנהגת "החלוץ" את הרוויזיוניזם ככוח הרסני המאיים על אחדות הפועל, על העבודה העברית, ועל ההנהגה הלאומית,…
"מרד הגנרלים" הוא כינוי שניתן לאירועי מאי 1948, במהלכם התפטרו ארבעה אלופים וראשי אגפים במטה הכללי במחאה על פיטוריו של ישראל גלילי, ששימש כראש המפקדה הארצית של ההגנה. ההתפטרות, שהתרחשה בעיצומה של מלחמת העצמאות, שיקפה את המתח בין התפיסות השונות על מבנה הצבא, תפקידו והשתייכותו הפוליטית במעבר מיישוב למדינה. דוד בן-גוריון, שעמד בראש הממשלה הזמנית…
