תחבורה ציבורית בישראל. צילום: דודו בכר.

תחבורה ציבורית בשבת

תחבורה ציבורית בשבת היא סוגיה שנויה במחלוקת שעולה פעמים רבות על סדר היום הפוליטי והציבורי בין הדתיים לחילוניים, תוך שהיא מבליטה את הניגודים בין צרכי הציבורים השונים. שאלת השבת ואופן שמירתה העסיקה את החברה הלאומית המתגבשת עוד בזמן המנדט הבריטי, ותקופה זו שימשה כבסיס לעקרון הסטטוס קוו. במסגרת ההסדר הוסכם שהשבת תישמר בכל המוסדות הלאומיים,…

קראו עוד
דיוקן נפוץ המיוחס לרבי שניאור זלמן מלאדי; למעשה צויר ככל הנראה על ידי בוריס שץ כשישים שנה לאחר פטירתו, כשאחד מצאצאיו משמש דוגמן או על ידי אשתו של שץ, יבגניה ז'רמונסקי.

עלילת כת הקרלינים

עלילת כת הקרלינים הייתה מהביטויים החריפים ביותר של המאבק בין המתנגדים לחסידים בליטא וברוסיה בסוף המאה ה־18. במרכז העלילה עמדו חסידיו של רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד, שהואשמו על ידי יריביהם כי הקימו כת חדשה החותרת תחת סמכות הרבנות המסורתית ואף פועלת בניגוד לשלטון הצארי. ההאשמות שזויפו ונמסרו לשלטונות שימשו כלי במאבקי הכוח…

קראו עוד
גדעון סער, אחד מהנאבקים למען הארכת שעון הקיץ. צילום: עמית שאבי.

שעון הקיץ בישראל

שעון הקיץ בישראל הוא השעון הרשמי המונהג במדינת ישראל במשך התקופה הנמשכת מסוף חודש מרץ ועד לסוף חודש אוקטובר, שבמהלכה מוזז השעון שעה אחת קדימה ביחס לשעון הרגיל והבינלאומי (הנקרא בטעות "שעון חורף", UTC+2). מטרת ההזזה היא להתאים את שעות הערות והעבודה לשעות האור, כך שיותר אור יום ינוצל לשעות הערב. בישראל, הנימוק הרשמי להנהגת…

קראו עוד
קרל הולץ. צילום: לא ידוע.

ליל הרצח – הסוד של חג הפורים היהודי נחשף / קרל הולץ

מאמר ״ליל הרצח – הסוד של חג הפורים היהודי נחשף" נכתב על ידי קרל הולץ בעיתון דר שטרימר, השבועון האנטישמי הידוע של יוליוס שטרייכר. הולץ, ששימש בין השנים 1927 ל־1938 כעורך ובהמשך כעורך הראשי של העיתון, היה אחד מאנשי המפתח בהפצת התעמולה האנטי־יהודית בגרמניה. קשריו ההדוקים עם שטרייכר הקנו לו במה מרכזית להפצת רעיונותיו, והוא…

קראו עוד
צילום אווירי של זדונסקה וולה, 1939. צילום: לא ידוע.

שבועות 1942 בזדונסקה וולה

במהלך שבועות 1942 בזדונסקה וולה היה אירוע של תלייה פומבית, שבו הוצאו להורג עשרה מיהודי הקהילה, כולם דתיים ובעלי מעמד. ההוצאה להורג התקיימה ביוזמת הגרמנים בסמוך לחג השבועות, לאחר מעצרם של שלמה ז'ליכובסקי ותשעה נוספים. הנימוק שנמסר לד"ר יעקב למברג, ראש היודנראט, היה כי הם נידונים למוות על הברחות ועל "פשעים נוספים כנגד האומה הגרמנית",…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות