הרייכסטאג השרוף. צילום: לא ידוע.

שרפת הרייכסטאג

שרפת הרייכסטאג, שהתרחשה בליל 27 בפברואר 1933, הייתה לאבן דרך קריטית בתהליך הפיכת גרמניה מדמוקרטיה חוקתית לדיקטטורה חד-מפלגתית בראשות אדולף היטלר. פחות מחודש לאחר מינויו לקנצלר, ובצל מערכת הבחירות שהייתה עתידה להתקיים שבוע לאחר מכן, הפכה השרפה לאירוע מכונן שאִפשר למפלגה הנאצית לפעול נגד יריביה באופן חוקי כביכול. בליל האירוע התקבלה הודעה בתחנת מכבי האש…

קראו עוד
גרמניה הפשיסטית 1945-1933. ב־30 בינואר 1933 ממנה נשיא הרייך פאול פון הינדנבורג את אדולף היטלר לרייכסקאנצלר. ב־1 בפברואר נושא רייכסקאנצלר היטלר החדש (בתמונה) נאום לאומה הגרמנית בקריאה של ממשלת הרייך, ששודרה בכל תחנות השידור בגרמניה. [ברלין – אדולף היטלר מול מיקרופון רדיו בנאום רדיו]. צילום: לא ידוע.

עליית הנאצים לשלטון

עליית הנאצים לשלטון היא תהליך היסטורי שבסיומו הפכה גרמניה ממדינה רפובליקנית פרלמנטרית לדיקטטורה טוטליטרית בראשות אדולף היטלר. מדובר במהלך חוקי שהתחולל בתוך מסגרת מוסדות המדינה, ולא בהפיכה צבאית או מהפכה עממית. אף שמקובל לראות בעליית המפלגה הנאצית תוצאה של מצוקה כלכלית או כריזמה אישית יוצאת דופן, בפועל הייתה זו הכרעה של האליטות המסורתיות במדינה –…

קראו עוד
דוד בן-גוריון סוקר מסדר גדנ"עים בעת ביקור בבאר אורה בשנת 1957. צילום: משה פרידן.

כור מצרף לעם / דוד בן גוריון

נאום "כור המצרף לעם" נישא על ידי דוד בן־גוריון בכינוס מפקדי גדנ"ע בשנת 1951. בנאום זה שרטט בן־גוריון את חזונו לגבי תפקידו הכפול של צה"ל – לא רק כמכשיר הגנה צבאית, אלא גם ככלי מרכזי בחינוך הדור הצעיר ובעיצוב דמות האומה הישראלית. בן־גוריון הציג את הצבא כ"בית הספר הגדול ביותר בארץ", אשר נועד להקנות לעולים…

קראו עוד
בן גוריון וחיים ויצמן. צילום: יד חיים ויצמן.

נשיא מדינת ישראל

נְשִׂיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל הוא ראש המדינה של מדינת ישראל. מאחר שישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, בה סמכויות הרשות המבצעת נתונות בידי הממשלה, ובעקבות מאבקי הכוחות בין דוד בן גוריון לחיים ויצמן, ממלא נשיא המדינה תפקידים אשר בעיקרם הם ייצוגיים וטקסיים. מוסד הנשיאות נחשב למבטא את אחדות העם, והנשיא מכונה לעיתים "האזרח מספר 1". נשיא המדינה נבחר…

קראו עוד
לנין (יושב במרכז) עם חברים נוספים בליגת המאבק לשחרור מעמד הפועלים, 1897. צילום: נדז'דה קונסטנטינובנה קרופסקאיה.

תבוסתנות

תבוסתנות (Defeatism) היא גישה רעיונית וטקטית שמטרתה לערער את אמון הציבור או הצבא ביכולתה של מדינה לנצח במלחמה – מתוך כוונה לגרום לה להיכנע, לפרוש מהעימות, או להחליש את הלכידות הפנימית. מדובר לא רק באובדן תקווה, אלא לעיתים באסטרטגיה מכוונת. התבוסתנות המהפכנית, כפי שפותחה והוגדרה בידי ולדימיר לנין במהלך מלחמת העולם הראשונה, היא גילום רדיקלי…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות