האינטרנציונל האנטי־קולוניאלי היה רשת רחבה של גולים אנטי־אימפריאליים שפעלה מברלין הנאצית בתקופת מלחמת העולם השנייה. אל העיר הגיעו מהפכנים ולאומנים מצפון אפריקה, המזרח התיכון, דרום אסיה, הקווקז ומרכז אסיה, שחיו קודם לכן בגלות במרכזים בינלאומיים כמו פריז, ז'נבה, לונדון, קהיר, בגדאד וכלכולתה. המפגש שלהם בברלין יצר קהילה רב־לאומית חדשה, שבה פעלו יחד למרות פערי מוצא,…
רשומת השיחה בין אדולף היטלר למופתי של ירושלים, אמין אל-חוסייני, מיום 28 בנובמבר 1941, היא תיעוד רשמי של משרד החוץ הגרמני שנערך על ידי פאול שמידט, מתורגמן המשרד. הפגישה נערכה לאחר שבועות של מגעים דיפלומטיים בין אל-חוסייני לבין משרד החוץ הגרמני, ובמהלכה העלה המופתי בקשות להצהרה פומבית גרמנית נגד הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל ולתמיכה…
מאורעות תר"פ (1920) היו פרעות הגזע הראשונות שביצעו הערבים בארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה, במטרה לטרפד את יישום הצהרת בלפור. הפרעות, שהתפרצו באפריל 1920, הגיעו לשיאן בירושלים במהלך חגיגות נבי מוסא, כאשר המון ערבי מוסת תקף יהודים בעיר העתיקה וברחוב יפו, תוך קריאות "איטבח אל-יהוד" וביזת רכוש יהודי. המשטרה הערבית שיתפה פעולה עם הפורעים,…
האסלאם שיחק תפקיד מורכב במדיניות ובאידיאולוגיה של גרמניה הנאצית. אף על פי שהיטלר והנהגת הרייך השלישי דגלו בתורת גזע שהציבה את "הארים" כעליונים על גזעים אחרים, האסלאם זכה ליחס שונה ומיוחד. היחס לאסלאם נע בין הערצה לתכונות מסוימות שבו, לבין ניצולו לצרכים פרגמטיים במלחמה. גישה זו השפיעה על מדיניות הפנים, הפרופגנדה, ותורת הגזע, כמו גם…
חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים, היה אחת הדמויות המרכזיות בתנועה הלאומית הערבית במחצית הראשונה של המאה ה-20. כחלק מפעילותו, המופתי שיתף פעולה עם הנאצים והפאשיסטים ושלט בכוח על התנועה הערבית בארץ ישראל, תוך שימוש באלימות כנגד מתנגדיו הפוליטיים. בתקופת המרד הערבי הגדול בשנות ה-30, חיסול האופוזיציה הפך לכלי מרכזי בידיו של המופתי להשגת מטרותיו…
