העלייה לתל חי בי״א באדר הייתה תופעה שנתית רבת משתתפים שהתפתחה במהלך תקופת המנדט הבריטי, ושימשה במה למאבק פוליטי, אידאולוגי וסימבולי בין מחנות הציונות השונים. ראשיתה בשנת 1928, ביוזמת תנועת בית״ר (ברית טרומפלדור), אשר ביקשה לעצב מסורת לאומית המתרכזת בקברו של יוסף טרומפלדור, וליצור טקס לאומי משותף של אחווה וזיכרון. המהלך נתקל בהתנגדות חריפה מצד…
נאום הצ'חצ'חים של מנחם בגין הוא נאום מתאריך ה-27 ביוני 1982, שנישא בעצרת הבחירות של הליכוד בכיכר מלכי ישראל, והפך מאז לאחד הנאומים הידועים והמדוברים בתולדות הפוליטיקה הישראלית. בניגוד לתפיסה הרווחת כי מדובר בנאום שבו בגין "ליבה את השד העדתי" 1, עיון מדוקדק בנוסח המלא מגלה נאום שחותר לפיוס, לשוויון בין-עדתי ולהכרה בתרומת בני עדות…
התזכיר פרו-ארמניה שנכתב על ידי אהרון אהרונסון והוגש למשרד ההגנה הבריטי ב-16 בנובמבר 1916, הוא מסמך נדיר שמתעד ממקור ראשון את מסע ההשמדה של העם הארמני בידי האימפריה העות'מאנית תחת הנהגת הטורקים הצעירים במהלך מלחמת העולם הראשונה. אהרונסון, מדען, מרגל וראש רשת ניל"י, ששהה באותם ימים באזורי האימפריה העות'מאנית, מביא בתזכיר זה עדויות אישיות, שיחות…
התעת'מנות (בערבית עות'מאנית: תַּעַתֻּמּוּן) הייתה תהליך קבלת אזרחות עות'מאנית על ידי מי שלא נולד כנתין האימפריה. בתקופת שלטון האימפריה העות'מאנית בארץ ישראל, ובמיוחד בשנות מלחמת העולם הראשונה, הפכה סוגיה זו לצומת דרכים פוליטית, קיומית ומוסרית עבור היישוב היהודי בארץ. השלטון העות'מאני, שביטל את הקפיטולציות עם כניסתו למלחמה לצד מעצמות המרכז, דרש מכל תושבי הארץ שאינם…
"דוברי העברית – עם אחד!" הוא מאמר מאת איתמר בן אב"י, שפורסם בעיתון דואר היום ב-28 בנובמבר 1932. מאמר זה הוא מניפסט אידיאולוגי המביע חזון לאחדות לאומית-לשונית של כל דוברי העברית, תוך הרחבת מושג הלאום העברי לכלל עמים ושבטים שהתקיימו בארץ כנען ודיברו ניב עברי קדום או קרוב לו. בן אב"י מציע במאמרו קריאה מחודשת…
