זאב (ולדימיר) יבגנביץ' זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם, ממחדשי הצבאיות העברית (כונה: החייל הראשון ליהודה) וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה, מכונן הציונות הרוויזיוניסטית, ראש בית"ר, מפקד האצ"ל, מנהיג הפורשים ונשיא הצה"ר. מההוגים היהודים הליברלים הבולטים בעת החדשה.
במהלך שנות פעילותו יצא ז'בוטינסקי כנגד הזרם המרכזי בתנועה הציונית. הוא התנגד לאופיה הסוציאליסטי של הציונות ושל ההתיישבות, למדיניותה הפשרנית מדי לטעמו במשא ומתן עם הבריטים ולמדיניות ההבלגה כנגד האלימות הערבית. בניגוד לזרם המרכזי של התנועה הציונית, אשר הדגיש את ערכי ההתיישבות ופיתוח הארץ, ז'בוטינסקי הדגיש את הממד הצבאי וזכות היהודים להילחם בכוח על מולדתם. ז'בוטינסקי ראה בחזונו צבא יהודי גלוי ועצמאי בארץ ישראל – חזון אשר לא זכה לראות את התגשמותו.
ז'בוטינסקי משך אליו בכוח אמונתו העזה תומכים ומעריצים; זרם שלם בציונות נבנה סביב רעיונותיו, כתביו ודמותו. עם זאת, היו רבים שהתנגדו לו בעם היהודי ובקרב מנהיגי התנועה הציונית על שבחר פעמים רבות את עמדת האופוזיציה וההתרסה נגד עמדת התנועה הציונית הרשמית ומוסדות היישוב. המחלוקת העזה בין ז'בוטינסקי ותומכיו לבין מנהיגים בהסתדרות הציונית הביאה אותו, על אף שהיה מההנהגה המובילה, לפרישה ממנה, ולהקמת הסתדרות ציונית "אלטרנטיבית". רבים בתנועת העבודה ראו בו ובתנועתו יריב רעיוני, והעוינות בין המחנות נשארה גם שנים לאחר מותו.
בשל חוסר פשרנותו המדינית, עמדתו התקיפה כנגד האלימות הערבית, התנגדותו לסוציאליזם והחשיבות הרבה שהעניק לצבא, נחשב ז'בוטינסקי לאחד מאבות מחנה הימין הישראלי, אשר היווה במשך שנים ארוכות את העמדה שכנגד לתנועת העבודה ושל מפלגת הליכוד בפרט. בנוסף, גם מפלגות ישראל ביתנו ותקווה חדשה רואות עצמן כממשיכות דרכו.
יוסף טרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי היו שני מנהיגים ציוניים משפיעים בראשית המאה ה-20, אשר שיתפו פעולה בפיתוח כוח צבאי יהודי, אך החזיקו בתפיסות שונות לגבי הדרך להשגת המטרה. שניהם הגיעו מרקע שונה: טרומפלדור היה קצין לשעבר בצבא הרוסי, שעוטר על גבורתו במלחמת רוסיה-יפן, ואילו ז'בוטינסקי היה עיתונאי, סופר ואיש רוח, אשר נמשך לעולם הפוליטי והדיפלומטי. המפגש…
"עליית אף על פי" הייתה תנועה מאורגנת להעפלה בלתי לגאלית של יהודים לארץ ישראל, שנוהלה בעיקר על ידי התנועה הרוויזיוניסטית בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20. אף על פי שלא ניתן לה שם זה באופן רשמי, המפעל היה חלק ממאמצי הרוויזיוניסטים לשבור את ההגבלות הבריטיות על העלייה היהודית לארץ ישראל, אשר הוטלו בעקבות המנדט הבריטי….
מאמר "כן, לשבור!" מאת זאב ז'בוטינסקי הגורס לשבירת המונופול של ההסתדרות על השוק התפרסם לראשונה בעיתון היומי היידי הנפוץ ביותר בפולין, "היינט" ('היום'), ב-4 בנובמבר, 1932, במהלך מלחמת האזרחים הציונית של השנים 1932-1934 1. " א. עלינו לחזור שוב לתגרות בין הפועלים העברים בארץ ישראל. העתונים מודיעים, שה"פורברטס" הניו-יורקי מאשים את הרביזיוניסטים, כי רוצים הם…
מאמר "הספרדים והבחירות" מאת זאב ז'בוטינסקי התפרסם לראשונה בעיתון ׳הארץ׳ ב-9 במרץ, 1920, לקראת הבחירות הראשונות לאסיפת הנבחרים. מאמר זה מסמל את תחילת הברית בין הרוויזיוניסטים לציבור הספרדי. "את המאמר הזה אני כותב, כמובן, על אחריותי אני. לא התייעצתי עם שום ספרדי ועם כל איש בכלל; אבל הדברים שאגיד פה הם תוצאות התבוננותי במשך שנתיים…
מהומות הרצליה של שנת 1940 (הידועות גם בתור פרשת רצח אליהו שלומי) היו אירוע שהתרחש במושבת הרצליה בתאריך 18 באוגוסט 1940 כחלק מ"הסזון הראשון", בו נרצח אליהו שלומי, חבר פעיל בארגון בית"ר, במהלך סכסוך אלים ומאבקי כוח בין שני הארגונים הצבאיים הראשיים בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, ההגנה והאצ"ל. רקע בתקופת המנדט הבריטי בארץ ישראל,…
