הקמתו של צה"ל בשנת 1948 לא צמחה יש מאין, אלא הייתה תולדה של חזון מוקדם שנבט עוד בסוף המאה ה־19. מי שעמד בראשית הדרך היה יוסף מרקו ברוך, שניסח לראשונה את רעיון "שבויי טיטוס" – צבא עברי סדיר שיקום מתוך הגלות ויחזור לארץ ישראל חמוש ומאורגן. ברוך ראה בכך מהפכה לאומית: להפוך את שער טיטוס,…
התעת'מנות (בערבית עות'מאנית: תַּעַתֻּמּוּן) הייתה תהליך קבלת אזרחות עות'מאנית על ידי מי שלא נולד כנתין האימפריה. בתקופת שלטון האימפריה העות'מאנית בארץ ישראל, ובמיוחד בשנות מלחמת העולם הראשונה, הפכה סוגיה זו לצומת דרכים פוליטית, קיומית ומוסרית עבור היישוב היהודי בארץ. השלטון העות'מאני, שביטל את הקפיטולציות עם כניסתו למלחמה לצד מעצמות המרכז, דרש מכל תושבי הארץ שאינם…
מאורעות תר"פ (1920) היו פרעות הגזע הראשונות שביצעו הערבים בארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה, במטרה לטרפד את יישום הצהרת בלפור. הפרעות, שהתפרצו באפריל 1920, הגיעו לשיאן בירושלים במהלך חגיגות נבי מוסא, כאשר המון ערבי מוסת תקף יהודים בעיר העתיקה וברחוב יפו, תוך קריאות "איטבח אל-יהוד" וביזת רכוש יהודי. המשטרה הערבית שיתפה פעולה עם הפורעים,…
יוסף טרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי היו שני מנהיגים ציוניים משפיעים בראשית המאה ה-20, אשר שיתפו פעולה בפיתוח כוח צבאי יהודי, אך החזיקו בתפיסות שונות לגבי הדרך להשגת המטרה. שניהם הגיעו מרקע שונה: טרומפלדור היה קצין לשעבר בצבא הרוסי, שעוטר על גבורתו במלחמת רוסיה-יפן, ואילו ז'בוטינסקי היה עיתונאי, סופר ואיש רוח, אשר נמשך לעולם הפוליטי והדיפלומטי. המפגש…
ההתיישבות היהודית בחורן הייתה אחד הניסיונות המרתקים בתקופה הציונית המוקדמת להרחיב את גבולות היישוב היהודי מעבר לאזורי ארץ ישראל המנדטורית. אזור החורן, השוכן במזרח הגולן, הפך לאחד מהיעדים להתיישבות בשל פוטנציאל הקרקע הרחב והאדמות הפוריות שהיו בו. במהלך השנים 1890–1930, פעלו קבוצות יהודיות שונות, בתמיכת הברון רוטשילד, תנועת "החלוץ" וארגונים ציוניים נוספים, בניסיון להקים יישובים…
