משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון. כמו כן היה שר החוץ הראשון של מדינת ישראל. מראשי הנהגת היישוב ומחותמי מגילת העצמאות.
שרת עלה לארץ ישראל בשנת 1906 וסיים את לימודיו במחזור הראשון של הגימנסיה העברית "הרצליה". בפרוץ מלחמת העולם הראשונה למד משפטים באיסטנבול, התגייס לשירות צבאי ושירת כקצין בחזית מקדוניה. בסיום המלחמה חזר לארץ ישאל, היה עוזרו של יהושע חנקין והתמנה למזכיר ועד הצירים. שרת היה גם עיתונאי ושימש כאחראי על עמוד החדשות בעיתון דבר, בהמשך מונה לסגן עורך העיתון ברל כצנלסון ולעורך שבועון דבר בשפה האנגלית. היה פעיל מרכזי במפלגת אחדות העבודה ולאחר מכן ממייסדי מפא"י. בשנת 1931 פרש ממערכת העיתון לטובת פעילותו הפוליטית ונבחר בשנת 1933 לראשות המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, תפקיד אותו מילא עד להקמת המדינה.
כשר החוץ הראשון של ישראל הקים את שירות החוץ הישראלי ונאבק על קבלת ישראל כמדינה חברה בארגון האומות המאוחדות. הוא כיהן בתפקיד כשמונה שנים, גם במקביל לכהונתו כראש הממשלה. הוא חזר בשנת 1955 לתפקיד שר החוץ ופרש מהממשלה בשנת 1956, על רקע חילוקי דעות סביב עסקת הנשק הצ'כוסלובקית-מצרית. בשנים האחרונות לחייו היה יושב ראש הוצאת עם עובד, יושב ראש הנהלת בית ברל ומשנת 1961 יושב ראש הסוכנות היהודית.
הקרב על הר הדרוזים היה עימות צבאי שנערך בינואר–פברואר 1954 בין כוחות הצבא הסורי, בפיקודו של הנשיא אדיב שישכלי, לבין קהילת הדרוזים שבג'בל אל-דרוז בדרום סוריה. ההתנגשות הצבאית הייתה שיאה של מתיחות שהלכה וגברה בין השלטון המרכזי בסוריה לבין המיעוט הדרוזי, שראה בהר הדרוזים כמוקד זהות ואליטה מקומית, ובראשה עמד המנהיג סולטאן אל-אטרש. הדרוזים ראו…
אסון הפאטריה הוא פיגוע שגרם לטביעת האוניה "פאטריה", שהייתה אוניית גירוש בריטית שרוכזו עליה מעפילים משלוש אוניות שנתפסו בנובמבר 1940, ליד חופי ארץ ישראל, במטרה לגרשם למאוריציוס. על מנת לעכב את הגירוש הטמינה "ההגנה" פצצה באונייה בעת שזו עגנה בנמל חיפה, במטרה לגרום לה נזק קל; אך הנזק היה גדול מהמתוכנן, והאונייה טבעה ב-25 בנובמבר…
