יחס המשטר הנאצי לתנועה הציונית לאורך שנות שלטונו של היטלר (1933–1945) התאפיין במורכבות רעיונית, דינמיקה משתנה, ולעיתים אף סתירות פנימיות. בתחילת הדרך נתפסה הציונות בעיני גורמים מסוימים במשטר כאופציה "נוחה" להגירה יהודית אל מחוץ לגרמניה, ולעיתים אף זכתה לאזכורים חיוביים למחצה, כפי שניתן לראות בהיתר החוקי להניף את הדגל הציוני ובקידום הסכם ההעברה שאִפשר העברת…
מעמדם של היהודים במחנות הריכוז הראשונים תחת שלטון הנאצים בשנים 1933–1934 משקף את תהליך המעבר של האידיאולוגיה האנטישמית מרטוריקה אלימה להוצאה לפועל של מדיניות מוסדית של רדיפה, דה־הומניזציה והשמדה. במחנות כגון דכאו, אורניינבורג, אוסטהופן והמחנות באזור אמסלנד, הפכו יהודים, אף שהיו אזרחים גרמנים לכל דבר, ליעד מרכזי של התעללות, בידול ורצח. מחנות אלו שימשו כאבן…
ההתארגנות הפוליטית של העולים מגרמניה החלה בשנות ה-30 של המאה ה-20 על רקע העלייה החמישית והשינויים הפוליטיים בגרמניה לאחר עליית הנאצים לשלטון. קבוצה גדולה ומשמעותית של עולים מגרמניה, שהייתה בעלת רקע מקצועי, תרבותי וכלכלי חזק, הביאה עמה השקפות חדשות ואידיאלים חברתיים ופוליטיים שונים מהמקובל ביישוב היהודי בארץ ישראל באותה תקופה. עולים אלו ראו את עצמם…
