בן-גוריון בשנת 1948. עומד מאחוריו יצחק רבין; משמאלו יגאל אלון. צילום: צה"ל.

מרד הגנרלים (1948)

"מרד הגנרלים" הוא כינוי שניתן לאירועי מאי 1948, במהלכם התפטרו ארבעה אלופים וראשי אגפים במטה הכללי במחאה על פיטוריו של ישראל גלילי, ששימש כראש המפקדה הארצית של ההגנה. ההתפטרות, שהתרחשה בעיצומה של מלחמת העצמאות, שיקפה את המתח בין התפיסות השונות על מבנה הצבא, תפקידו והשתייכותו הפוליטית במעבר מיישוב למדינה. דוד בן-גוריון, שעמד בראש הממשלה הזמנית…

קראו עוד
אחת מאוניות "אף-על-פי". צילום: לא ידוע.

עליית אף על פי

"עליית אף על פי" הייתה תנועה מאורגנת להעפלה בלתי לגאלית של יהודים לארץ ישראל, שנוהלה בעיקר על ידי התנועה הרוויזיוניסטית בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20. אף על פי שלא ניתן לה שם זה באופן רשמי, המפעל היה חלק ממאמצי הרוויזיוניסטים לשבור את ההגבלות הבריטיות על העלייה היהודית לארץ ישראל, אשר הוטלו בעקבות המנדט הבריטי….

קראו עוד
משה דיין, יצחק רבין ועוזי נרקיס בשער האריות. מימין לשמאל: הרמטכ"ל יצחק רבין, שר הביטחון משה דיין ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס נכנסים לעיר העתיקה בירושלים דרך שער האריות לאחר הקרב על ירושלים. צילום: אילן ברונר.

"מה אנחנו צריכים את כל הוותיקן הזה" / משה דיין

הציטוט "מה אנחנו צריכים את כל הוותיקן הזה" נאמר על ידי משה דיין, שר הביטחון של ישראל, ביום שלפני שחרור הר הבית במהלך מלחמת ששת הימים. האמירה שיקפה את ההתלבטות האסטרטגית והמדינית של ההנהגה הישראלית בנוגע לכיבוש המקומות הקדושים בירושלים, תוך חשש מהשלכות דתיות ובינלאומיות, וכן מחשש לפרץ משיחי בעם בעקבות שחרור ההר הקדוש. על…

קראו עוד
אידה מילגרום, אביטל שרנסקי, ונתן שרנסקי. צילום: לא ידוע.

המאבק לשחרור יהודי ברית המועצות

המאה ה-20 הייתה תקופה של שינויים טקטוניים בחיי העם היהודי, אשר כללו הן אסונות חסרי תקדים והן ניצחונות היסטוריים. אחת השאלות המרכזיות שעמדו במוקד חיי העם היהודי בתקופה זו הייתה השאלה כיצד להתמודד עם דיכוי תרבותי, חברתי ופוליטי, ובמיוחד עם מצבן של קהילות יהודיות שחיו תחת שלטון רודני. סוגיה זו בלטה במיוחד במאבק למען שחרורם…

קראו עוד
מנהיגי מחתרת ברית הקנאים, שלמה לורינץ (מימין) ומרדכי אליהו - לימים הרב הראשי הספרדי לישראל.

ברית הקנאים

ברית הקנאים הייתה מחתרת יהודית דתית שפעלה בישראל בשנים 1949–1951 במטרה להילחם במה שנראה בעיניה ככפייה חילונית מצד הממסד כלפי עולים חדשים, בעיקר אלה מארצות ערב, אשר רובם שמרו על זיקה דתית חזקה. מטרת הארגון הייתה להחדיר גאווה יהודית, לשמר את אורח החיים הדתי של העולים ולהגן על קדושת המסורת היהודית. המחתרת כללה כמה עשרות…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות