המחתרות הן הארגונים חשאיים שפעלו בארץ ישראל בתקופת היישוב, בעיקר בתקופה העותמאנית והמנדט הבריטי, במטרה להיאבק נגד השלטון הזר ולהקים מדינה יהודית עצמאית. שלוש המחתרות המרכזיות שפעלו בארץ היו "ההגנה" (שכללה תחתיה את "הפלמ"ח), "אצ"ל" (ארגון צבאי לאומי) ו"לח"י" (לוחמי חירות ישראל), שכל אחת מהן פעלה בגישות שונות ובשיטות מגוונות כדי לקדם את מטרותיה הלאומיות.
"ההגנה" הייתה הכוח הגדול ביותר ונחשבה למחתרת המרכזית של היישוב המאורגן, והיא פעלה בעיקר להגן על היישוב היהודי ולהכין את הכוח הצבאי שעתיד היה להפוך לצה"ל לאחר הקמת המדינה. לעומתה, אצ"ל ולח"י פעלו בקו תקיף יותר, ולעיתים נקטו בפעולות התקפה ישירות נגד הבריטים והערבים, במטרה להביא לסיום המנדט הבריטי ולהקים מדינה יהודית ריבונית.
המחתרות גם היו מעורבות בפעולות נגד שלטון המנדט הבריטי, שכללו חבלה, פיגועים, פעולות סודיות וארגון הגנה עצמית, ולעיתים תיאמו ביניהן פעולות משותפות. הפעולות של המחתרות יצרו קונפליקטים בין המחתרות לבין הבריטים, ולעיתים גם בתוך היישוב היהודי עצמו, כאשר הייתה מחלוקת לגבי שיטות הפעולה הרצויות.
לאחר קום המדינה ב-1948, המחתרות פורקו, ולוחמיהן השתלבו בכוחות הביטחון הרשמיים של המדינה החדשה, אך מורשתן נותרה מרכזית בזיכרון ההיסטורי של התנועה הציונית והקמת מדינת ישראל.
הקרב על פתח תקווה היה אחד העימותים הקשים והמרוכזים במאורעות תרפ"א, והתנהל בשטחי המושבה וסביבותיה ב־5 במאי 1921. אלפי תוקפים ערבים – כפריים ובדואים מ־32 יישובים, חלקם חמושים וחלקם מצוידים בנשק קר – פתחו בהתקפה מתואמת מצפון, מדרום וממערב, לאחר התארגנות מוקדמת שכללה חלוקת שלל עתידי, הכנות לשריפת בתים, וגיבוש תכנית צבאית בידי קצינים עריקים…
רציחות פוליטיות בקרב יהודים הן תופעה המתועדת לאורך הדורות, בארץ ישראל, במדינת ישראל ובתפוצות. חלק ממעשי הרצח וההתנקשויות שבוצעו בידי יהודים כנגד אישי ציבור, מנהיגים פוליטיים, יריבים אידאולוגיים, או יריבים פנים-תנועתיים, מקורם היה בזרמים לאומיים, דתיים ורוויזיוניסטיים המזוהים עם הימין, וחלק נכבד היה גם רציחות שמקורן בתנועות סוציאליסטיות, קומוניסטיות או אנטי־ציוניות המזוהות עם השמאל. הרוב…
הפגנת ה־1 במאי 1980 בתל אביב נחשבת לאחת ההפגנות הגדולות בתולדות ההסתדרות ומדינת ישראל. היא התקיימה על רקע אינפלציה חריגה ויוקר מחיה שהכבידו על הציבור, והביאה לעיר עשרות ואף מאות אלפי מפגינים מכל רחבי הארץ – מהעיר ומהכפר, מתנועות הנוער, מהקיבוצים, מהמושבים ומהכפרים הערביים והדרוזיים. ההערכות לגודל ההשתתפות נעו בין 100 ל־200 אלף איש. עצם…
התקרית במועדון השומר הצעיר התרחשה בליל 13 בפברואר 1944, כאשר ארבעה חברי מחתרת לח"י הגיעו למועדון ברחוב מצדה 21 בתל אביב כדי להפיץ חוברות הסברה לזכר יאיר, זליג ז'ק ואברהם אמפר שנפלו בקרבות, בקרב בני נוער של תנועת השומר הצעיר. באותה עת התקיימה במקום מסיבת ט"ו בשבט, וכמאה בני נוער נכחו בו. חברי הלח"י עמדו…
הכרזת הלח"י על מלחמה בבריטים פורסמה ב־1 בנובמבר 1943, ימים ספורים לאחר בריחת ה-20 מלטרון. עצם הבריחה נתפסה כנקודת מפנה בתולדות הארגון – מאירוע של הישרדות והצלה למהלך סמלי של חידוש הכוח המחתרתי. בעיתון המחתרתי "החזית" (גליון ה') נוסחה ההכרזה כפתיחת "חזית המלחמה להקמת המלכות העברית". היא לא הוצגה כהודעה טכנית בלבד אלא כקריאה היסטורית,…
