המחתרות הן הארגונים חשאיים שפעלו בארץ ישראל בתקופת היישוב, בעיקר בתקופה העותמאנית והמנדט הבריטי, במטרה להיאבק נגד השלטון הזר ולהקים מדינה יהודית עצמאית. שלוש המחתרות המרכזיות שפעלו בארץ היו "ההגנה" (שכללה תחתיה את "הפלמ"ח), "אצ"ל" (ארגון צבאי לאומי) ו"לח"י" (לוחמי חירות ישראל), שכל אחת מהן פעלה בגישות שונות ובשיטות מגוונות כדי לקדם את מטרותיה הלאומיות.
"ההגנה" הייתה הכוח הגדול ביותר ונחשבה למחתרת המרכזית של היישוב המאורגן, והיא פעלה בעיקר להגן על היישוב היהודי ולהכין את הכוח הצבאי שעתיד היה להפוך לצה"ל לאחר הקמת המדינה. לעומתה, אצ"ל ולח"י פעלו בקו תקיף יותר, ולעיתים נקטו בפעולות התקפה ישירות נגד הבריטים והערבים, במטרה להביא לסיום המנדט הבריטי ולהקים מדינה יהודית ריבונית.
המחתרות גם היו מעורבות בפעולות נגד שלטון המנדט הבריטי, שכללו חבלה, פיגועים, פעולות סודיות וארגון הגנה עצמית, ולעיתים תיאמו ביניהן פעולות משותפות. הפעולות של המחתרות יצרו קונפליקטים בין המחתרות לבין הבריטים, ולעיתים גם בתוך היישוב היהודי עצמו, כאשר הייתה מחלוקת לגבי שיטות הפעולה הרצויות.
לאחר קום המדינה ב-1948, המחתרות פורקו, ולוחמיהן השתלבו בכוחות הביטחון הרשמיים של המדינה החדשה, אך מורשתן נותרה מרכזית בזיכרון ההיסטורי של התנועה הציונית והקמת מדינת ישראל.
מאורעות תר"פ (1920) היו פרעות הגזע הראשונות שביצעו הערבים בארץ ישראל לאחר מלחמת העולם הראשונה, במטרה לטרפד את יישום הצהרת בלפור. הפרעות, שהתפרצו באפריל 1920, הגיעו לשיאן בירושלים במהלך חגיגות נבי מוסא, כאשר המון ערבי מוסת תקף יהודים בעיר העתיקה וברחוב יפו, תוך קריאות "איטבח אל-יהוד" וביזת רכוש יהודי. המשטרה הערבית שיתפה פעולה עם הפורעים,…
יוסף טרומפלדור וזאב ז'בוטינסקי היו שני מנהיגים ציוניים משפיעים בראשית המאה ה-20, אשר שיתפו פעולה בפיתוח כוח צבאי יהודי, אך החזיקו בתפיסות שונות לגבי הדרך להשגת המטרה. שניהם הגיעו מרקע שונה: טרומפלדור היה קצין לשעבר בצבא הרוסי, שעוטר על גבורתו במלחמת רוסיה-יפן, ואילו ז'בוטינסקי היה עיתונאי, סופר ואיש רוח, אשר נמשך לעולם הפוליטי והדיפלומטי. המפגש…
"סיום המנדט הבריטי בפלשתינה" הוא מסמך רשמי שהוכן על ידי משרד המושבות ומשרד החוץ הבריטי, ופורסם ב-15 במאי 1948. המסמך סוקר את הרקע ההיסטורי למנדט הבריטי, את המאמצים שנעשו ליישוב הסכסוך בין יהודים לערבים, את ניסיונות ההסדרה הכושלים מטעם חבר הלאומים והאומות המאוחדות, ואת הסיבות להחלטת בריטניה לסיים את שליטתה בארץ ישראל.אחת הסיבות המרכזיות להחלטה…
נאום זה שנישא על ידי מנחם בגין בתאריך ה-3 באוגוסט 1948 בפני המוני ירושלים שהתכנסו בכיכר ציון סימן את תום תקופת הקרבות על ירושלים במלחמה, ושרטט את תפיסתו של בגין בנוגע להתקדמות במלחמה, סיפוחה של ירושלים (מה שהתגשם במציאות רק 19 שנים מאוחר יותר), וההתנהלות הפוליטית של תנועת החרות במדינה שזה עתה קמה. ירושלים, שלום…
"מרד הגנרלים" הוא כינוי שניתן לאירועי מאי 1948, במהלכם התפטרו ארבעה אלופים וראשי אגפים במטה הכללי במחאה על פיטוריו של ישראל גלילי, ששימש כראש המפקדה הארצית של ההגנה. ההתפטרות, שהתרחשה בעיצומה של מלחמת העצמאות, שיקפה את המתח בין התפיסות השונות על מבנה הצבא, תפקידו והשתייכותו הפוליטית במעבר מיישוב למדינה. דוד בן-גוריון, שעמד בראש הממשלה הזמנית…
