המגזרים בישראל מתייחסים לחלוקות החברתיות, התרבותיות והדתיות המאפיינות את אוכלוסיית המדינה. המגזרים העיקריים כוללים את המגזר היהודי, המורכב מחילונים, דתיים-לאומיים וחרדים, וכן את המגזר הערבי, הכולל מוסלמים, נוצרים ודרוזים. כל מגזר מתאפיין במאפיינים תרבותיים, אורחות חיים, מנהגים דתיים והשקפות פוליטיות ייחודיות לו. בנוסף, ישנם מגזרים נוספים כמו המגזר הבדואי והצ'רקסי, המהווים קבוצות ייחודיות בתוך החברה הישראלית. למגזרים השונים יש השפעה על המערכת הפוליטית, הכלכלית והחברתית במדינה, ולעיתים ניכר ביניהם הבדל משמעותי בנוגע לאורח החיים, החינוך וההשתלבות בשוק העבודה.
כ"ז בניסן הוא היום העשרים ושבעה בחודש השביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושבעה בחודש הראשון למניין החודשים מניסן. כ"ז בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, ימים שני, רביעי ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז". עוד לפני קום המדינה, נצרב היום הזה בזיכרון היישוב כ"יום הגבורה" – יום הזיכרון לקרב פתח תקווה במאורעות…
שעון הקיץ בישראל הוא השעון הרשמי המונהג במדינת ישראל במשך התקופה הנמשכת מסוף חודש מרץ ועד לסוף חודש אוקטובר, שבמהלכה מוזז השעון שעה אחת קדימה ביחס לשעון הרגיל והבינלאומי (הנקרא בטעות "שעון חורף", UTC+2). מטרת ההזזה היא להתאים את שעות הערות והעבודה לשעות האור, כך שיותר אור יום ינוצל לשעות הערב. בישראל, הנימוק הרשמי להנהגת…
האוכלוסייה החרדית הושפעה והשפיעה על הכלכלה הנאו-ליברלית בישראל בעזרת השותפות הפוליטית והחברתית שנרקמה בין המפלגות החרדיות לבין הליכוד לאחר המהפך של 1977, במהלכה היא תרמה לעיצובו של הסדר הכלכלי החדש. הברית אפשרה לשלב בין אינטרסים מגזריים ייחודיים לבין תהליכי ליברליזציה, הפרטה ונאו־ליברליזם, שהנהיגו ממשלות ישראל משלהי שנות השבעים ועד לימינו אנו. שילוב זה הוביל לפרדוקס…
משפחת פרוש היא משפחה יהודית ירושלמית ותיקה מבונות ירושלים, שמוצאה ברבי נפתלי צבי פעלדמאן, שכונה "הפרוש", אשר עלה לארץ ישראל בשנת תרט"ו (1855) מליטא. בני המשפחה פעלו לאורך דורות לחיזוק חיי התורה והחסד בירושלים, ונמנו עם מקימי מוסדות ציבור, כוללים, ישיבות ושכונות. חלקם היו מעורבים בניהול קופת הכוללים, בהקמת תשתיות קהילתיות ובקידום החינוך התורני, תוך…
המקלחות המשותפות בקיבוצים היו מרכיב ייחודי ושנוי במחלוקת במערכת החינוך הקיבוצית, בעיקר בקיבוצי "השומר הצעיר" תחת הנהגת מאיר יערי. הן נבעו מתפיסה אידיאולוגית ששאפה לעצב חברה חדשה ולפתח אצל בני הנוער יחס "בריא" לגוף ולמיניות, כחלק מהניסיון לעקור את מוסדות המשפחה והדת ולבנות תרבות שוויונית ומהפכנית. המנהג עורר מחלוקות חריפות כבר בתקופתו וזכה להתנגדות ציבורית…
