דוד בן-גוריון סוקר מסדר גדנ"עים בעת ביקור בבאר אורה בשנת 1957. צילום: משה פרידן.

כור מצרף לעם / דוד בן גוריון

נאום "כור המצרף לעם" נישא על ידי דוד בן־גוריון בכינוס מפקדי גדנ"ע בשנת 1951. בנאום זה שרטט בן־גוריון את חזונו לגבי תפקידו הכפול של צה"ל – לא רק כמכשיר הגנה צבאית, אלא גם ככלי מרכזי בחינוך הדור הצעיר ובעיצוב דמות האומה הישראלית. בן־גוריון הציג את הצבא כ"בית הספר הגדול ביותר בארץ", אשר נועד להקנות לעולים…

קראו עוד
ר' משה פרוש מקבל את ה'קושאן' של אדמת "נחלת ישראל" מהמוכר הערבי. מימין – איש המעש והחזון רבי יוסף לוי חגיז. צילום: לא ידוע.

משפחת פרוש

משפחת פרוש היא משפחה יהודית ירושלמית ותיקה מבונות ירושלים, שמוצאה ברבי נפתלי צבי פעלדמאן, שכונה "הפרוש", אשר עלה לארץ ישראל בשנת תרט"ו (1855) מליטא. בני המשפחה פעלו לאורך דורות לחיזוק חיי התורה והחסד בירושלים, ונמנו עם מקימי מוסדות ציבור, כוללים, ישיבות ושכונות. חלקם היו מעורבים בניהול קופת הכוללים, בהקמת תשתיות קהילתיות ובקידום החינוך התורני, תוך…

קראו עוד
הוועידה העולמית הראשונה של מפ"ם. ארכיון השומר הצעיר יד יערי - Hashomer Hatzair Archives Yad Yaari, מתוך אתר פיקיויקי.

השמאלה

ההשמאלה היא תופעה רעיונית והיסטורית ייחודית בתולדות התנועה הציונית והחברה היהודית, המתארת את תהליך ההקצנה האידיאולוגית של זרמים ציוניים־סוציאליסטיים כלפי עמדות מרקסיסטיות, פרו־סובייטיות ומהפכניות. בניגוד לתפיסות השמאל המתונות שביקשו לשלב בין בניין הארץ לבין פעולה פוליטית ריאלית, ההשמאלה ייצגה דחף עמוק לחרוג מן המסגרת הציונית הצרה ולחבר את המפעל היהודי בארץ ישראל אל המאבק הבינלאומי…

קראו עוד
זגוגיות חנות מנופצות לאחר ליל הבדולח. מאחור ניתן לראות גרפיטי של צלב קרס. צולם ב-10 בנובמבר 1938. צילום: לא ידוע.

9 בנובמבר (יום הגורל)

"יום הגורל" (בגרמנית: Schicksalstag) הוא כינוי שניתן ל־9 בנובמבר, תאריך שבו התרחשו מספר נקודות מפנה דרמטיות בהיסטוריה הגרמנית, אשר השפיעו באופן מכריע על עיצובה הפוליטי, החברתי והלאומי של גרמניה לאורך המאה ה־20. צירופי המקרים שהביאו לכך שמאורעות כה רבים ומכוננים התרחשו באותו יום בלוח השנה, יצרו סביב התאריך הזה תודעה ציבורית ותרבותית מיוחדת במינה, וגרמו…

קראו עוד
נפתלי הרץ אימבר. צילום: לא ידוע.

"דפים מיומני הארץ-ישראלי ומיומנים אחרים" / נפתלי הרץ אימבר

דפים מיומני הארץ-ישראלי ומיומנים אחרים הוא מסמך אישי-פוליטי-עיתונאי פרי עטו של נפתלי הרץ אימבר – משורר, סאטיריקן, נוסע וחוקר, מחבר "התקווה" – שנכתב בשנות ה-80 של המאה ה-19 בעקבות שהותו בארץ ישראל ובאזור הלבנט. זהו אחד התיעודים הספרותיים הראשונים שנכתבו בעברית מודרנית על אודות החברה הארץ-ישראלית תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, והוא כולל תצפיות חיות, סאטירה…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות