עליית תרמ"ב (הידועה בשם הלא נכון: "העלייה הראשונה") היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
גל העלייה הגיע בעיקר ממזרח אירופה, עיראק ותימן, וההערכה היא ש־25,000–35,000 יהודים עלו לארץ ישראל העות'מאנית במהלך העלייה הראשונה. במסגרת עלייה זו הוקמו הישוביים החקלאיים הראשונים בעידן המודרני. יישובים אלו נקראו מושבות. אנשי עלייה אלו עסקו במקצועות חופשיים, מסחר וחקלאות.
בראשית התקופה, ביישוב הישן, מנתה האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל כ-26,000 נפש. במשך התקופה באו אליה עולים רבים ממגוון מדינות ביבשות אירופה, אפריקה ואסיה. בסיומה, נאמדה האוכלוסייה היהודית בארץ כ-55,000 נפש.
לאחר הצהרת בלפור בשלהי מלחמת העולם הראשונה החלו פובליציסטים בארץ ישראל לכנות את העלייה הגדולה שצפו שעומדת להגיע בשם העלייה השלישית. בכך הם כיוונו לעליית ששבצר ו-או זרובבל בתור העלייה הראשונה הגדולה, ועליית עזרא כמה עשרות שנים אחר כך בתור העלייה השנייה. לימים, משלא הגיעה העלייה הגדולה המתוכננת, נשתרש השם העלייה השלישית עבור העלייה שאחר המלחמה ואילו לשני הגלים הגדולים שקדמו לה ניתן השם עלייה ראשונה ושנייה. מכיוון שהייתה עלייה לארץ ישראל גם בשנים קודמות, המונח "עלייה ראשונה" זוכה לביקורת רבה מצד כמה חוקרים.
דפים מיומני הארץ-ישראלי ומיומנים אחרים הוא מסמך אישי-פוליטי-עיתונאי פרי עטו של נפתלי הרץ אימבר – משורר, סאטיריקן, נוסע וחוקר, מחבר "התקווה" – שנכתב בשנות ה-80 של המאה ה-19 בעקבות שהותו בארץ ישראל ובאזור הלבנט. זהו אחד התיעודים הספרותיים הראשונים שנכתבו בעברית מודרנית על אודות החברה הארץ-ישראלית תחת שלטון האימפריה העות'מאנית, והוא כולל תצפיות חיות, סאטירה…
פרשת מקוב היא תקרית שהתרחשה בינואר 1913 במושבה רחובות, ובה השפיל האיכר יונתן מקוב שלוש פועלות יהודיות יוצאות תימן, לאחר שמצא אותן מלקטות זמורות יבשות בסוף יום העבודה בכרמו. מקוב הכה את הנשים, קשר אותן בחבלים לזנבו של חמור והוביל אותן כך ברחוב הראשי של המושבה לעיני כל. מעשהו זכה לקנס סמלי בלבד מצד ועד…
במאה ה-19 נרשמה השתתפות חריגה של יהודים ממוצא מזרחי בכוחות חמושים שפעלו תחת שלטון האמירים הדרוזים מבית שהאב בהר הלבנון. תופעה זו בולטת במיוחד בקרב יהודי העיירות חאצביא ודיר אל-קמר, קהילות עתיקות יומין אשר התקיימו לאורך דורות במרחב ההררי שבין הגליל ללבנון, ברציפות מאז ימי בית שני. היהודים באזורים אלו חיו בסמיכות לשכנים דרוזים ונוצרים,…
אחוות החיים החדשים הייתה קומונה מיסטית שהוקמה בארצות הברית על ידי תומאס לייק האריס, מטיף נוצרי שפיתח תורה ייחודית שהתבססה על רעיונות גאולה מיניים-רוחניים ושוויון חברתי. הקומונה שילבה יסודות מיסטיים ותיאולוגיים עם אורח חיים שיתופי וחוקי מוסר מחמירים. תורתו של האריס, שהתמקדה ברעיון ה"משלימים" – גבר ואישה המשלימים זה את זו מבחינה רוחנית ופיזית –…
ההתיישבות היהודית בחורן הייתה אחד הניסיונות המרתקים בתקופה הציונית המוקדמת להרחיב את גבולות היישוב היהודי מעבר לאזורי ארץ ישראל המנדטורית. אזור החורן, השוכן במזרח הגולן, הפך לאחד מהיעדים להתיישבות בשל פוטנציאל הקרקע הרחב והאדמות הפוריות שהיו בו. במהלך השנים 1890–1930, פעלו קבוצות יהודיות שונות, בתמיכת הברון רוטשילד, תנועת "החלוץ" וארגונים ציוניים נוספים, בניסיון להקים יישובים…
