מלחמות ישראל כוללות את העימותים הצבאיים והמאבקים שבהם השתתפה מדינת ישראל מאז התחלת הציונות ועד היום, כחלק מהמאבק על קיומה, בטחונה והגדרת גבולותיה. בין המלחמות המרכזיות נמנות מלחמת העצמאות (1948), מלחמת סיני (1956), מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת יום הכיפורים (1973), מלחמת לבנון הראשונה (1982), ומלחמת לבנון השנייה (2006), כמו גם מבצעים צבאיים רבים ברצועת עזה ובגדה המערבית נגד ארגוני טרור פלסטיניים.
בנוסף למאבקים מול מדינות ערב וארגוני טרור, ההיסטוריה של מלחמות ישראל כוללת גם התמודדות עם אידיאולוגיות עולמיות כמו הקומוניזם והנאציזם. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, טרם הקמת המדינה, יהודים בארץ ישראל ובתפוצות ניהלו מאבק נגד הנאציזם, שהתבטא בשיתוף פעולה עם בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. חיילים יהודים שירתו בצבא הבריטי והשתתפו בלחימה נגד גרמניה הנאצית, וגם ביישוב העברי בארץ פעלו מחתרות בהכנות להגן על האוכלוסייה היהודית במידה שהנאצים יגיעו לארץ.
בהמשך, עם הקמת מדינת ישראל במהלך המלחמה הקרה, ישראל נאלצה להתמודד בעקיפין עם הקומוניזם, בעיקר דרך הבריתות של ברית המועצות עם מדינות ערב וארגוני טרור פלסטיניים. המעורבות הסובייטית בתמיכה בצבאות ערב והעימות האידיאולוגי בין הדמוקרטיה הישראלית לבין מדינות הגוש הקומוניסטי היוו חלק מהתמורות הגיאופוליטיות שהשפיעו על מאבקים אלו.
בצירוף לכך, כל מלחמות ישראל התרחשו על רקע המאבק להגן על קיומה של המדינה ולבסס את עצמאותה בתוך אזור עוין, תוך ניהול עימותים מול כוחות עולמיים ואזוריים, שהמשיכו להשפיע על צביונה האסטרטגי והביטחוני לאורך השנים.
האסלאם שיחק תפקיד מורכב במדיניות ובאידיאולוגיה של גרמניה הנאצית. אף על פי שהיטלר והנהגת הרייך השלישי דגלו בתורת גזע שהציבה את "הארים" כעליונים על גזעים אחרים, האסלאם זכה ליחס שונה ומיוחד. היחס לאסלאם נע בין הערצה לתכונות מסוימות שבו, לבין ניצולו לצרכים פרגמטיים במלחמה. גישה זו השפיעה על מדיניות הפנים, הפרופגנדה, ותורת הגזע, כמו גם…
מאמר "כן, לשבור!" מאת זאב ז'בוטינסקי הגורס לשבירת המונופול של ההסתדרות על השוק התפרסם לראשונה בעיתון היומי היידי הנפוץ ביותר בפולין, "היינט" ('היום'), ב-4 בנובמבר, 1932, במהלך מלחמת האזרחים הציונית של השנים 1932-1934 1. " א. עלינו לחזור שוב לתגרות בין הפועלים העברים בארץ ישראל. העתונים מודיעים, שה"פורברטס" הניו-יורקי מאשים את הרביזיוניסטים, כי רוצים הם…
במהלך שנותיה הראשונות של ברית המועצות, נקט השלטון הסובייטי מדיניות רחבה לחיסול מוסדות החינוך הדתיים היהודיים, בהם החדרים והישיבות. מדיניות זו נבעה מהשקפת עולם קומוניסטית ששאפה לסילוק הדת מהמרחב הציבורי כחלק מתהליך הסקולריזציה של החברה. המאבק נגד מוסדות הדת היהודיים התמקד בהחלפת החינוך הדתי בחינוך סובייטי חילוני ובשילוב הילדים במערכות חינוך ממלכתיות. המהלך זכה לתמיכה…
"בזבזנו תנועה אדירה על פנטזיה" הוא ביטוי המתאר את חשבון הנפש שעשה יעקב חזן, אחת הדמויות המרכזיות בציונות הסוציאליסטית הישראלית, מייסד מפלגת מפ"ם ומוביל האידיאולוגיה הסוציאליסטית במסגרת הקיבוץ הארצי ותנועת השומר הצעיר. ביטוי זה מבטא את האכזבה העמוקה שחווה חזן כלפי האידיאולוגיה שהאמין בה ופעל לקידומה במהלך חייו – סוציאליזם מהפכני שזיקתו לברית המועצות הייתה…
חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים, היה אחת הדמויות המרכזיות בתנועה הלאומית הערבית במחצית הראשונה של המאה ה-20. כחלק מפעילותו, המופתי שיתף פעולה עם הנאצים והפאשיסטים ושלט בכוח על התנועה הערבית בארץ ישראל, תוך שימוש באלימות כנגד מתנגדיו הפוליטיים. בתקופת המרד הערבי הגדול בשנות ה-30, חיסול האופוזיציה הפך לכלי מרכזי בידיו של המופתי להשגת מטרותיו…
