מלחמות ישראל כוללות את העימותים הצבאיים והמאבקים שבהם השתתפה מדינת ישראל מאז התחלת הציונות ועד היום, כחלק מהמאבק על קיומה, בטחונה והגדרת גבולותיה. בין המלחמות המרכזיות נמנות מלחמת העצמאות (1948), מלחמת סיני (1956), מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת יום הכיפורים (1973), מלחמת לבנון הראשונה (1982), ומלחמת לבנון השנייה (2006), כמו גם מבצעים צבאיים רבים ברצועת עזה ובגדה המערבית נגד ארגוני טרור פלסטיניים.
בנוסף למאבקים מול מדינות ערב וארגוני טרור, ההיסטוריה של מלחמות ישראל כוללת גם התמודדות עם אידיאולוגיות עולמיות כמו הקומוניזם והנאציזם. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, טרם הקמת המדינה, יהודים בארץ ישראל ובתפוצות ניהלו מאבק נגד הנאציזם, שהתבטא בשיתוף פעולה עם בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. חיילים יהודים שירתו בצבא הבריטי והשתתפו בלחימה נגד גרמניה הנאצית, וגם ביישוב העברי בארץ פעלו מחתרות בהכנות להגן על האוכלוסייה היהודית במידה שהנאצים יגיעו לארץ.
בהמשך, עם הקמת מדינת ישראל במהלך המלחמה הקרה, ישראל נאלצה להתמודד בעקיפין עם הקומוניזם, בעיקר דרך הבריתות של ברית המועצות עם מדינות ערב וארגוני טרור פלסטיניים. המעורבות הסובייטית בתמיכה בצבאות ערב והעימות האידיאולוגי בין הדמוקרטיה הישראלית לבין מדינות הגוש הקומוניסטי היוו חלק מהתמורות הגיאופוליטיות שהשפיעו על מאבקים אלו.
בצירוף לכך, כל מלחמות ישראל התרחשו על רקע המאבק להגן על קיומה של המדינה ולבסס את עצמאותה בתוך אזור עוין, תוך ניהול עימותים מול כוחות עולמיים ואזוריים, שהמשיכו להשפיע על צביונה האסטרטגי והביטחוני לאורך השנים.
"יום כיפור שלהכעיס" היה תופעה היסטורית ברוסיה הסובייטית בעשורים הראשונים של המאה ה-20, שמשמעותה הייתה עשיית פעולות מכוונות להכעיס וללעוג ליהודים שומרי המסורת במהלך יום הכיפורים, היום הקדוש ביותר בלוח השנה היהודי. פעולות אלה, שהובלו על ידי פעילי יבסקציה (הסקציה היהודית של המפלגה הקומוניסטית, שנוהלה ואוישה על ידי יהודים קומוניסטים), שימשו ככלי תעמולתי במאבק כנגד…
יום האדמה, שמצוין ב-30 במרץ, הוא אירוע מחאתי על רקע מדיניות הקרקעות בישראל. לאחר מספר שנים של מחאות על ידי יהודים-קומוניסטים בתגובה להחלטת ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין להפקיע קרקעות באזור סכנין לטובת פיתוח העיר כרמיאל, בשנת 1976 התקיימה לראשונה שביתה כללית ביוזמת הוועד הערבי להגנת הקרקעות. שיתוף פעולה זה היה חלק מהברית האדומה-ירוקה בישראל….
תכנית אורנים הייתה תכנית מגירה צבאית של צה"ל. התכנית כללה את כניסת צה"ל ללבנון, סילוק מפקדות אש"ף וצבא סוריה מתוכה, והשלטת שלטון נוצרי במדינה, ועל פיה התבצעה הכניסה הצבאית ללבנון בתחילת מבצע שלום הגליל. התכנית נבנתה בהדרגה במהלך השנים שקדמו למלחמה, והסתמכה על גישות קודמות למבצעים בלבנון, בעיקר על מבצע "בני טובים" שמטרתו הייתה לכבוש…
הברית האדומה ירוקה מתארת את הקשר הרעיוני והפוליטי בין השמאל הרדיקלי במערב לבין תנועות אסלאמיות קיצוניות, במיוחד בהקשר של תמיכתם המשותפת במאבק הפלסטיני כנגד ישראל. השם "אדום" מתייחס לשמאל הרדיקלי (בשל ההיסטוריה שלו עם הקומוניזם, הסוציאליזם, ובמובנים מסוימים גם הנאציזם והפשיזם), ו"ירוק" מתייחס לאסלאם (בשל צבעו המזוהה עם האסלאם). שורשי הברית העשור הראשון למהפכה הקומוניסטית…
דיבייט המלך והמדינה היה דייביט אקדמי שהתקיים ב-9 בפברואר 1933 באגודת אוקספורד יוניון. ההצעה עליה התנהל הדיון הייתה: "בית זה לא יילחם בשום נסיבות עבור המלך והמדינה". ההצעה התקבלה ברוב של 275 קולות בעד ו-153 קולות נגד 1. ההצעה זכתה בהמשך לשם "שבועת אוקספורד" או "הבטחת אוקספורד". דיבייט זה הפך לאחד הנושאים השנויים במחלוקת ביותר…
