מלחמות ישראל כוללות את העימותים הצבאיים והמאבקים שבהם השתתפה מדינת ישראל מאז התחלת הציונות ועד היום, כחלק מהמאבק על קיומה, בטחונה והגדרת גבולותיה. בין המלחמות המרכזיות נמנות מלחמת העצמאות (1948), מלחמת סיני (1956), מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת יום הכיפורים (1973), מלחמת לבנון הראשונה (1982), ומלחמת לבנון השנייה (2006), כמו גם מבצעים צבאיים רבים ברצועת עזה ובגדה המערבית נגד ארגוני טרור פלסטיניים.
בנוסף למאבקים מול מדינות ערב וארגוני טרור, ההיסטוריה של מלחמות ישראל כוללת גם התמודדות עם אידיאולוגיות עולמיות כמו הקומוניזם והנאציזם. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, טרם הקמת המדינה, יהודים בארץ ישראל ובתפוצות ניהלו מאבק נגד הנאציזם, שהתבטא בשיתוף פעולה עם בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. חיילים יהודים שירתו בצבא הבריטי והשתתפו בלחימה נגד גרמניה הנאצית, וגם ביישוב העברי בארץ פעלו מחתרות בהכנות להגן על האוכלוסייה היהודית במידה שהנאצים יגיעו לארץ.
בהמשך, עם הקמת מדינת ישראל במהלך המלחמה הקרה, ישראל נאלצה להתמודד בעקיפין עם הקומוניזם, בעיקר דרך הבריתות של ברית המועצות עם מדינות ערב וארגוני טרור פלסטיניים. המעורבות הסובייטית בתמיכה בצבאות ערב והעימות האידיאולוגי בין הדמוקרטיה הישראלית לבין מדינות הגוש הקומוניסטי היוו חלק מהתמורות הגיאופוליטיות שהשפיעו על מאבקים אלו.
בצירוף לכך, כל מלחמות ישראל התרחשו על רקע המאבק להגן על קיומה של המדינה ולבסס את עצמאותה בתוך אזור עוין, תוך ניהול עימותים מול כוחות עולמיים ואזוריים, שהמשיכו להשפיע על צביונה האסטרטגי והביטחוני לאורך השנים.
דוקטרינת נתניהו היא תפיסה מדינית־מוסרית וצבאית כוללת למאבק בטרור, שנוסחה בשנת 1986 במאמרו של בנימין נתניהו "הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח". תפיסה זו רואה בטרור תופעה פוליטית ופסיכולוגית רחבת היקף, שמטרתה לערער את יסודותיה של החברה הדמוקרטית באמצעות הפחדה, שחיקה מוסרית וערעור האמון בין האזרח לשלטון. נתניהו מגדיר את הטרור כבחירה מודעת באלימות לשם השגת…
עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה בראשית 1933 נדרשו מנהיגיה להתמודד עם סתירה פנימית עמוקה בין האידיאולוגיה הגזעית של העליונות הארית לבין השאיפה לגייס תומכים בעולם הערבי והמוסלמי. מצד אחד, עקרונות הגזע הנאציים קבעו כי "האדם הארי ניצב בפסגת היררכיה של גזעים אחרים, נחותים ממנו בבירור", ומצד שני, הנאציזם זיהה את "האנטישמיות" עם שנאה כלפי…
האוכלוסייה החרדית הושפעה והשפיעה על הכלכלה הנאו-ליברלית בישראל בעזרת השותפות הפוליטית והחברתית שנרקמה בין המפלגות החרדיות לבין הליכוד לאחר המהפך של 1977, במהלכה היא תרמה לעיצובו של הסדר הכלכלי החדש. הברית אפשרה לשלב בין אינטרסים מגזריים ייחודיים לבין תהליכי ליברליזציה, הפרטה ונאו־ליברליזם, שהנהיגו ממשלות ישראל משלהי שנות השבעים ועד לימינו אנו. שילוב זה הוביל לפרדוקס…
מאמר ״ליל הרצח – הסוד של חג הפורים היהודי נחשף" נכתב על ידי קרל הולץ בעיתון דר שטרימר, השבועון האנטישמי הידוע של יוליוס שטרייכר. הולץ, ששימש בין השנים 1927 ל־1938 כעורך ובהמשך כעורך הראשי של העיתון, היה אחד מאנשי המפתח בהפצת התעמולה האנטי־יהודית בגרמניה. קשריו ההדוקים עם שטרייכר הקנו לו במה מרכזית להפצת רעיונותיו, והוא…
במהלך שבועות 1942 בזדונסקה וולה היה אירוע של תלייה פומבית, שבו הוצאו להורג עשרה מיהודי הקהילה, כולם דתיים ובעלי מעמד. ההוצאה להורג התקיימה ביוזמת הגרמנים בסמוך לחג השבועות, לאחר מעצרם של שלמה ז'ליכובסקי ותשעה נוספים. הנימוק שנמסר לד"ר יעקב למברג, ראש היודנראט, היה כי הם נידונים למוות על הברחות ועל "פשעים נוספים כנגד האומה הגרמנית",…
