איגרת בן-גוריון למועצת מפלגת פועלי ארץ ישראל (1937) היא מסמך פוליטי והיסטורי מכונן שנכתב על ידי דוד בן-גוריון ב-1 ביולי 1937, ימים ספורים לפני פרסום מסקנות ועדת פיל. באיגרת, הממוענת לחברי מפלגת מפא"י, משרטט בן-גוריון את האסטרטגיה הציונית אל מול ההצעה הבריטית הראשונה לחלוקת הארץ ולהקמת מדינה יהודית בשטח מצומצם. המסמך נחשב לאבן יסוד בהתגבשות…
הקהילה היהודית-פורטוגזית באמסטרדם התפתחה משלהי המאה ה-16, עת הגיעו לעיר משפחות של "נוצרים חדשים" (Conversos) מחצי האי האיברי, שנמשכו למטרופולין המשגשג הן בשל הזדמנויות כלכליות והן מתוך שאיפה למצוא מקלט מרדיפות האינקוויזיציה ומלחמות הדת. הקבוצה, שבתחילה לא בלטה לעין ונראתה כמושבת סוחרים זרה בדומה למהגרים אחרים בעיר, עברה תהליך מואץ של התמסדות ו"רה-יהודיזציה" (שיבה ליהדות),…
יודאו-עבריות (באנגלית: Judeo-Hebrewism) היא תפיסה גאופוליטית וציביליזציונית, המגדירה את המרחב שבין הים התיכון לנהר הירדן כבית הגידול הבלעדי וההיסטורי של הציוויליזציה העברית, תוך שימת דגש על רציפות אתנית ותרבותית עתיקה. בניגוד ללאומיות המודרנית המתבססת על אזרחות או דת בלבד, גישה זו חותרת לכינון מחדש של זהות "עברית" שורשית, המרחיבה את מעגלי ההשתייכות גם לקבוצות שאינן…
ציונות התופת (באנגלית: Catastrophic Zionism) היא גישה היסטוריוגרפית ומדינית רדיקלית, הגורסת כי במצבי קיצון ואסון, הדרך האפקטיבית ביותר להבטחת הישרדותו של העם היהודי היא יצירת "ברית אינטרסים" קרה ומחושבת דווקא עם אויביו המרים ביותר. בניגוד לתפיסות המקובלות שראו באנטישמיות כוח הרסני שיש להילחם בו או לברוח ממנו, גישה זו רואה בשנאת ישראל משאב פוליטי ומנוף…
פגישות הרצל-פלבה היו שני מפגשים מדיניים מכריעים שהתקיימו באוגוסט 1903 בסנקט פטרבורג, רוסיה, בין מייסד התנועה הציונית, תאודור הרצל, לבין ויאצ'סלב קונסטנטינוביץ' פון פלבה, שר הפנים והדמות הפוליטית הכל-יכולה של הצאר ניקולאי השני. הרקע לפגישה היה הצורך הדחוף של הרצל במציאת פתרון מיידי לבעיית יהודי מזרח אירופה. צורך זה הודגש על ידי פוגרום קישינב באפריל…
