הזמן הוא אחת מהתופעות המרכזיות שמעצבות את חיינו. הוא מבנה ליניארי שבו אירועים מתמשכים זה אחרי זה, וכל אירוע הוא תוצאה של קודמו וסיבה לבא אחריו. במילים אחרות, הזמן יוצר מסגרת שבה קיימת המשכיות וסיבתיות.
בעולם האנושי, הזמן הוא הכלי שבאמצעותו אנו מבינים, חווים ופועלים בתוך המציאות. אולם, כפי שהרעיונות הרוחניים והפילוסופיים מעלים, בעולם האלוקי – הזמן אינו קיים, שכן המציאות האלוקית פועלת מעבר למושגים של סיבה ותוצאה.
מהו הזמן בעולם האלוקי ובמצב של גאולה?
בעולם האלוקי אין המשכיות של אירועים כפי שהיא נתפסת בעולם האנושי. שם, הסיבה והתוצאה אינן
נפרדות אלא מתקיימות בו-זמנית. כלומר, מה שצריך לקרות פשוט קורה. לא נדרש תהליך של “יישום” כדי שמשהו יתקיים – ההוויה עצמה מספקת את מימוש כל מה שראוי להיות.
מצב זה של אחדות מוחלטת בין סיבה לתוצאה היה גם המצב שלפני חטא אדם הראשון. האדם חי במציאות שבה לא היה צורך בזמן ליניארי כדי לקשר בין סיבות לתוצאות. אולם, בעקבות החטא, נוצר פער בין האידיאל ליישום, והזמן הפך למנגנון שמתווך בין השניים. זהו המצב שבו אנו חיים כיום.
הזמן לפני חטא אדם הראשון: מציאות נטולת הפרדה
לפני חטא אדם הראשון, לא היה זמן במובן שבו אנו תופסים אותו כיום. הסיבה והתוצאה התקיימו יחד,
והאדם חי בהרמוניה מוחלטת עם הטוב.
עם זאת, למרות היעדר הזמן, הייתה לאדם בחירה חופשית. הבחירה הזו לא הייתה תלויה במערכת של סיבה ותוצאה, אלא הייתה חופשית לחלוטין, תוצאה של מודעות פנימית ואמונה.
מה השתנה בעקבות החטא ?
חטא אדם הראשון שינה את מהות המציאות. הוא יצר פער בין הסיבה לתוצאה, והזמן הפך להיות כלי שמתווך ביניהם:
- זמן כמנגנון של תיקון – הזמן שנוצר בעקבות החטא מאפשר לאדם להתבונן במעשיו, לתקן אותם ולבחור בטוב.
- בחירה חופשית כאמצעי – הבחירה החופשית, שהייתה קיימת גם לפני החטא, הפכה כעת לאמצעי להתמודד עם יצר הרע – הכוח שהופיע כתוצאה מהחטא.
מצב הגאולה: אחדות בין סיבה לתוצאה
בזמן הגאולה, המציאות תחזור למצב שבו הזמן כפי שאנו מכירים אותו ייעלם:
- היעדר זמן – בגאולה לא תהיה המשכיות ליניארית של אירועים. במקום זאת, כל אירוע יתקיים כשלם בפני עצמו, ללא תלות במה שקדם לו או במה שיבוא אחריו.
- היעדר בחירה חופשית – להבדיל מהמצב שלפני החטא, שבו הייתה בחירה חופשית, בזמן הגאולה הבחירה החופשית תתייתר. מדוע? כי יצר הרע יחדל להתקיים, והטוב יהפוך למצב הטבעי והמוחלט. לא תהיה עוד אפשרות לבחור ברע, ולכן הבחירה החופשית כבר לא תהיה רלוונטית.
- הכחדה מוחלטת של הנחש הקדמוני – בזמן הגאולה, לא רק שהנחש הקדמוני לא יהיה קיים – לא תהיה אפילו אפשרות לקיומו.
- הבדל בין “לא קיים” ל”אין אפשרות לקיום” – כיום, בעולם שבו יש זמן ובחירה חופשית, קיימת האפשרות לקיום של הנחש הקדמוני, גם אם הוא לא פועל באותו רגע. זה לא מצב שבו הוא רק “רדום” או “מושבת”, אלא מצב שבו הוא עשוי לא להיות קיים כלל בפועל, ועדיין האפשרות לקיומו נשארת. בזמן הגאולה, המציאות תשתנה כך שלא רק שהנחש הקדמוני לא יהיה קיים – אלא שהאפשרות לקיומו תתבטל לחלוטין. זהו מצב שבו מסגרת המציאות עצמה לא תאפשר לו להתקיים, לא בפועל ולא בפוטנציאל.
- למה זה חשוב – הנחש הקדמוני שואב את כוחו מקיום של זמן, שבו יש הפרדה בין סיבה לתוצאה. כשהזמן מתבטל והטוב קורה מיד וללא צורך במנגנון ליניארי, אין עוד קרקע פורה לפעולתו של הנחש.
- בין לפני החטא לגאולה –
מאפיין | לפני חטא אדם הראשון | בזמן הגאולה |
זמן | לא קיים | לא קיים |
בחירה חופשית | קיימת | לא קיימת |
יצר הרע | לא קיים | אין אפשרות לקיומו |
טוב ורע | אפשר לבחור בטוב או ברע | רק הטוב קיים |
השלכות פילוסופיות: מה זה אומר על חיינו כיום?
המצב שבו אנו חיים כיום, שבו הזמן קיים וישנה בחירה חופשית, הוא תוצאה של הרצון האלוקי להעניק לאדם אפשרות לתקן את העולם. הבחירה החופשית היא הכוח שמאפשר לנו להתעלות מעל הטבע האנושי ולפעול למען הטוב.
עם זאת, יש להבין כי מצב זה הוא זמני. הוא כלי שנועד להוביל אותנו אל הגאולה, שבה הזמן ייעלם, הבחירה החופשית לא תהיה עוד רלוונטית, והטוב יהפוך למוחלט.
סיכום
הזמן הוא תופעה שנולדה בעקבות חטא אדם הראשון, והוא מבטא את הפער בין האידיאל ליישום בעולם האנושי. הבחירה החופשית, שניתנה לאדם גם לפני החטא, הפכה לאמצעי להתמודד עם יצר הרע.
בגאולה, המצב ישתנה לחלוטין: הזמן ייעלם, הבחירה החופשית תתייתר, והטוב יהיה המצב הטבעי והמוחלט.
הנחש הקדמוני, ששואב את כוחו מהפרדה בין סיבה לתוצאה וממנגנון הזמן, לא רק יחדל מלהתקיים – אלא המציאות עצמה לא תאפשר את קיומו, אפילו לא ברמת האפשרות.
המעבר הזה משקף את השיבה של המציאות האנושית לאחדות האלוקית, שבה הטוב שולט באופן מוחלט, וכל מה שצריך לקרות קורה מיד, ללא ספק או מאבק.
בזמן הזה, נוכל להבין באמת מהו הטוב המוחלט, ולחוות אותו בצורה שאינה מוגבלת על ידי זמן, סיבות, או בחירה.
המאמר נכתב על ידי יניב חוזז בתאריך ה-29.12.2024.
ביבליוגרפיה
פילוסופיה יהודית:
- הרמב”ם – מורה נבוכים.
- רבי יהודה הלוי – ספר הכוזרי.
- הרב קוק – אורות הקודש.
פילוסופיה כללית:
- מרטין היידגר – היות וזמן (Being and Time).
- עמנואל קאנט – ביקורת התבונה הטהורה.
ספרות על גאולה וזמן בתיאולוגיה:
- הרב שלמה וולבה – זריעה ובניין בחינוך.
- הרב עדין שטיינזלץ – תלמוד לכל.
- הרב יוסף דב סולובייצ’יק – איש ההלכה.
מחקרים אקדמיים:
- Heschel, Abraham Joshua. The Sabbath: Its Meaning for Modern Man.
- Eliade, Mircea. The Sacred and the Profane: The Nature of Religion.
מאמרים בנושא פילוסופיה של הזמן:
- J.M.E. McTaggart – The Unreality of Time (A-series and B-series).
- Derek Parfit – מאמרים על זמן, זהות ומוסר.
מאמר נפלא מאיר ומחכים
ישר כח גדול לכותב המאמר
ויהי רצון שנזכה לבחור בטוב
עד שיגיע הזמן בו הכל יהיה טוב נגלה … 🙏
מאוד מעניין, קרוב למחשבות שלי בעניינים הללו.
יהיה נחמד אם תוסיף מקורות לטענות.
הערה לדבריך: הזמן נברא כתוצאה מהחטא.
מדוע? משום שאחרי החטא האדם יורד בדרגתו משלם למשתלם – יצור ששייכת בו השתפרות ותשובה. תשובה היא אבולוציונית – התקדמות ליניארית שלב אחרי שלב וכדי לאפשר תשובה הזמן חייב להופיע כתשתית.
הסוד הזה טמון בפסוק:
"שבעה שבועות תספור לך, מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות"
מדוע כפל, ומדוע תלה הכתוב את הספירה בהחל חרמש בקמה?
לפי הסוד עץ הדעת היה חיטה, הנפת החרמש היא בעצם תחילת חטא אדם הראשון.
בא הכתוב ללמדך שהעולם מתקיים במחזוריות של 7 אלפים שנה כאשר בסוף כל עולם מתרחשת הנפת חרמש שהיא חטא עץ הדעת וכתוצאה ממנה נברא עולם חדש במחזוריות נוספת של 7000 שנה.
מכאן שהחטא בורא עולם ששייך בו תיקון וזמן והוא חייב להתרחש במעבר בין עולמות כדי להמשיך את בחינת האלוקות המשתלמת.
החכמת אותי מאוד.
חזק וברוך.