"פטריוטים למען אירופה" (PfE או "פטריוטים") היא קבוצה פוליטית המזוהה עם הימין העמוק, שהוקמה ערב הפרלמנט האירופי העשירי.

הקבוצה כוללת את כל חברי קבוצת "זהות ודמוקרטיה" למעט אחד, וכן חברים מקבוצות אחרות. הקבוצה מתאמת את עבודת חבריה במועצת אירופה ובמועצת האיחוד האירופי. הקמתה הוכרזה ביוני 2024 ביוזמת פידס ההונגרית, אנו 2011 הצ’כית ומפלגת החירות של אוסטריה, ואליה הצטרפו בהמשך מפלגות נוספות ובהן ווקס הספרדית, הליגה האיטלקית, האיחוד הלאומי הצרפתי וצ’גה הפורטוגלית. בראש הקבוצה עומד ז’ורדן ברדלה, נשיא האיחוד הלאומי.

הקבוצה מקיימת קשרים בינלאומיים עם מפלגות ימין שמרניות מחוץ לאיחוד האירופי, ובהן מפלגת הליכוד הישראלית, שהצטרפה אליו כחברה משקיפה בפברואר 2025, ומפלגת ונטה ונצואלה (Vente Venezuela) של מריה קורינה מצ’אדו, הנחשבת לשותפה רעיונית לגוש 1. קשרים אלה מבטאים את הרחבת השפעתו של המחנה השמרני האירופי אל מעבר לגבולות היבשת, מתוך שיתוף ערכים של זהות לאומית, חופש מדיני, התנגדות לאיסלאם הקיצוני והגירה בלתי חוקית, ותמיכה בלתי מתפשרת במדינת ישראל ומדיניות הימין בה.

מפלגת "פטריוטים למען אירופה". מקור: חשבון X של ויקטור אורבן.
מפלגת "פטריוטים למען אירופה". מקור: חשבון X של ויקטור אורבן.

היסטוריה

בשדה הפוליטי של האיחוד האירופי קיימת הבחנה בין קבוצות פרלמנטריות לבין מפלגות אירופיות. הקבוצות הפרלמנטריות פועלות בתוך הפרלמנט האירופי עצמו, ומשמשות מסגרת שיתופית לחברי פרלמנט ממדינות וממפלגות שונות המאוחדות סביב קווי מדיניות משותפים; לעומת זאת, המפלגות האירופיות הן ארגוני-על פוליטיים הפועלים מחוץ למוסדות הפרלמנט, ומאגדים תחתיהם מפלגות לאומיות ממדינות האיחוד לצורכי תיאום רעיוני, תקשורתי וארגוני רחב יותר. במסגרת זו, קבוצת "פטריוטים למען אירופה" (Patriots for Europe) מהווה את הזרוע הפרלמנטרית של גוש הימין הפופוליסטי החדש באירופה, בעוד ש־Patriots.eu היא המפלגה האירופית הרשמית המזוהה עמו, האחראית לניהולו המוסדי, למימון, ולגיבוש המסרים הפוליטיים המשותפים בין המפלגות החברות.

הקמת הקבוצה הפוליטית

לאחר בחירות 2024 לפרלמנט האירופי, גיבשו מספר מפלגות ימין שמרניות ולאומיות קואליציה חדשה בשם "פטריוטים למען אירופה" (Patriots for Europe). המהלך נועד לאחד מפלגות שהתנגדו למדיניות הריכוזית של האיחוד האירופי ולחזק את שיתוף הפעולה ביניהן.
ראשיתה של הקבוצה ביוזמת מפלגת פידס מהונגריה, שנותרה ללא שיוך פרלמנטרי מאז פרישתה ממפלגת העם האירופית (EPP) במרץ 2021. לצידה הצטרפה מפלגת אנֹו 2011 מצ'כיה, שעזבה את קבוצת "התחדשות באירופה" (Renew Europe) לאחר מחלוקות אידיאולוגיות, וכן מפלגת החירות של אוסטריה (FPÖ), שהייתה עד אז חלק מקבוצת "זהות ודמוקרטיה" (ID).

ב־30 ביוני 2024 הודיעו ראש ממשלת הונגריה ויקטור אורבן (פידס), ראש ממשלת צ’כיה לשעבר אנדריי באביש (אנֹו 2011) ושר הפנים האוסטרי לשעבר הרברט קיקל (FPÖ) על הקמת הקבוצה במסיבת עיתונאים בווינה. השלושה חתמו על "המניפסט הפטריוטי לעתיד אירופי", שהדגיש את עקרונות הברית: הפחתת סמכויות מוסדות האיחוד האירופי, שמירה על זהות תרבותית אירופית משותפת, התנגדות להגירה בלתי חוקית ורצון לשנות את מדיניות "הגרין דיל" האירופית.

בימים שלאחר מכן הצטרפו לקבוצה מפלגות נוספות: צ’גה (פורטוגל) ב־1 ביולי, ווקס (ספרד) ב־5 ביולי, וכן מפלגת החירות (PVV) מהולנד. ביום שלמחרת הודיעו על הצטרפותן גם מפלגת העם הדנית ופלמס בלנג (VB) מבלגיה. ב־8 ביולי הצטרפו שתי שחקניות מרכזיות נוספות – האיחוד הלאומי (RN) מצרפת והליגה מאיטליה.
בהתאם לתקנון הפרלמנט האירופי, נדרש מינימום של 23 חברי פרלמנט מ־7 מדינות שונות כדי להקים קבוצה פוליטית רשמית, ויעד זה הושג ב־6 ביולי 2024. לפי דיווח לה מונד, האיחוד הלאומי הצרפתי המתין עם הצטרפותו עד לאחר הבחירות הלאומיות בצרפת, כדי למנוע ביקורת על נטייה פרו־רוסית.

הקמת מפלגת Patriots.eu

שורשיה של המפלגה האירופית Patriots.eu נעוצים בברית מפלגות הימין הקודמת "אירופה של אומות וחירות" (MENF), שהוקמה לאחר בחירות 2014 ביוזמת האיחוד הלאומי הצרפתי, הליגה האיטלקית, מפלגת החירות של אוסטריה, פלמס בלנג מבלגיה ומפלגת השמרנים האזרחית מצ’כיה.
התנועה הוכרה על ידי הפרלמנט האירופי ב־2015 וקיבלה מימון שנתי של למעלה ממיליון אירו. באותה שנה הוקמה קבוצת הפרלמנט "אירופה של אומות וחירות" (ENF), ובה נציגים מה־MENF, מהמפלגה למען החירות ההולנדית (PVV), מהקונגרס הפולני וממפלגת העצמאות הבריטית (UKIP).

במהלך השנים ערכה הברית כנסים ברחבי אירופה בנושאים של ריבונות, הגירה וזהות תרבותית, אך נאלצה להתמודד עם טענות על שימוש לא תקין בכספים אירופיים. ב־2019 שינתה את שמה ל"מפלגת זהות ודמוקרטיה" (Identity and Democracy Party), שהייתה למפלגה הרשמית של קבוצת הפרלמנט באותו שם.
בהמשך הצטרפו אליה מפלגות ממדינות נוספות, בהן צ’גה (פורטוגל), אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) והליגה מאיטליה. אך ביוני 2024 עזבה AfD את המפלגה בעקבות מחלוקות פנימיות.

באוגוסט 2024 עברה המפלגה רה־מותוג תחת השם החדש Patriots.eu, ופרסמה מניפסט מעודכן עם דגש על ריבונות לאומית ושימור הזהות האירופית המסורתית. גרולף אנמנס מ־VB נותר כנשיא המפלגה, וקתרין גריזה (האיחוד הלאומי) מונתה לגזברית.
בחודשים שלאחר מכן הצטרפו מפלגות נוספות, ובהן פידס מהונגריה, קול התבונה מיוון, ווקס מספרד ו־אנֹו 2011 מצ’כיה. באספה הכללית בנובמבר 2024 נבחר מנהיג ווקס סנטיאגו אבסקל לנשיא המפלגה, ובמהלך 2025 המשיכה Patriots.eu להתרחב לכלול מפלגות חדשות ממזרח ומצפון אירופה.

בפברואר 2025 קיימה המפלגה עצרת גדולה במדריד תחת הסיסמה "להחזיר לאירופה את גדולתה", בה השתתפו מנהיגי הימין הפופוליסטי הבולטים באירופה, ובהם מארין לה פן, מתאו סלביני, חירט וילדרס ואנדריי באביש.
לאחר העצרת הצטרפה מפלגת הליכוד הישראלית כמשקיפה למפלגה, ובמרץ 2025 צורפו גם מפלגת העם הדנית ו־לטביה תחילה כחברות רשמיות.

חברים פוטנציאליים

במהלך הקמת הקבוצה החדשה בפרלמנט האירופי נפוצו הערכות שונות לגבי מפלגות נוספות שעשויות להצטרף ל"פטריוטים למען אירופה". בגרמניה, הוזכרה אלטרנטיבה לגרמניה (AfD), שלה 15 מושבים ושקדמה לכך כחלק מקבוצת "זהות ודמוקרטיה". עם זאת, בשל מתיחות ארוכת שנים בינה לבין פידס ההונגרית, ההצטרפות נחשבה בלתי סבירה. הנהגת AfD אף הודיעה כי אינה מתכננת להצטרף, ובמקום זאת בחנה יוזמה להקמת קבוצה נפרדת עם תנועת מולדתנו מהונגריה ומפלגת התחייה מבולגריה – שלוש המפלגות שהקימו לבסוף את קבוצת "אירופה של אומות ריבוניות". מאוחר יותר אישר ויקטור אורבן כי האיחוד הלאומי הצרפתי התנגד לצירוף AfD לפטריוטים למען אירופה.
בפולין ניהלה חוק וצדק (PiS), שלה 20 מושבים, מגעים ראשוניים עם פטריוטים למען אירופה, אך לבסוף בחרה להישאר בקבוצת "השמרנים והרפורמיסטים האירופיים" (ECR) לצד אחים מאיטליה.
בסלובקיה הביעה תנועת הרפובליקה עניין בהצטרפות, אך אחד משני נציגיה הצטרף ביולי 2024 ל"אירופה של אומות ריבוניות". במקביל, הוזכרה גם Smer–SD כמועמדת אפשרית עם חמישה מושבים, אך מנהיגיה העדיפו לחזור לקבוצת S&D הסוציאל־דמוקרטית. אף שנדחו ממנה בהמשך, הודיעה המפלגה כי לא תצטרף לפטריוטים למען אירופה משום ש"אין לקבוצה דבר עם סוציאל־דמוקרטיה".
בסלובניה נשקלה הצטרפות המפלגה הדמוקרטית הסלובנית (SDS), שזכתה בארבעה מושבים, אך לבסוף נותרה במסגרת מפלגת העם האירופית (EPP).
ברומניה בחן האיחוד הדמוקרטי של ההונגרים ברומניה (RMDSZ) אפשרות להצטרף, אך הודיע כי יישאר בקבוצת ה־EPP, בטענה שחלוקת הייצוג ההונגרי בין סיעות שונות מאפשרת קידום טוב יותר של האינטרסים הלאומיים, וכי פידס כלל לא פנתה אליו באופן רשמי.

הפרלמנט האירופי העשירי (2024–הווה)

ב־8 ביולי 2024 נבחר ז’ורדן ברדלה, נשיא האיחוד הלאומי (RN) מצרפת, לעמוד בראש קבוצת „פטריוטים למען אירופה” בפרלמנט האירופי. זמן קצר לאחר מכן נמשכו מגעים עם מפלגות נוספות ברחבי היבשת במטרה להרחיב את השפעת הקבוצה. בפולין הודיעה התנועה הלאומית, אחת ממרכיבי קואליציית קונפדרציית פולין, כי היא מנהלת משא ומתן להצטרפות לקבוצה, בעוד שלושת נציגי הקונפדרציה ממפלגת תקווה חדשה בחרו להצטרף לקבוצת "אירופה של אומות ריבוניות" (ESN), ונציגה הרביעי של הקונפדרציה, מטעם כתר פולין, נותר בלתי משויך. ב־1 באוקטובר 2024 השלימה התנועה הלאומית את הצטרפותה הרשמית לפטריוטים למען אירופה. במקביל, לאחר הרחקתו של חבר הפרלמנט האירופי פרננד קרטהייזר ממפלגת הרפורמה הדמוקרטית האלטרנטיבית (ADR) בלוקסמבורג מקבוצת "השמרנים והרפורמיסטים האירופיים" (ECR), ניהלו נציגי פטריוטים למען אירופה מגעים גם עם מפלגתו. ב־ADR ציינו כי הם בוחנים אפשרות לשינוי שיוך פרלמנטרי אם אכן יושלם ניתוקם מה־ECR.

יחסים עם מפלגות אחרות

המפלגה השמרנית־לאומית "המפלגה השמרנית האזרחית" הייתה בין החברות המייסדות של תנועת "אירופה של אומות וחירות", אך עזבה את הקבוצה בשנת 2016. באותה שנה התהדקו הקשרים בין מפלגות ימין לאומיות שונות באירופה: בפברואר 2016 השתתף היינץ־כריסטיאן שטראכה, מנהיג מפלגת החירות של אוסטריה (FPÖ), בקונגרס שערכה בגרמניה מפלגת אלטרנטיבה לגרמניה (AfD) בראשות פראוקה פטרי, שבו נחתם הסכם לשיתוף פעולה בין שתי המפלגות. באפריל אותה שנה הציע סגן נשיא AfD, אלכסנדר גאולנד, להקים ברית עם האיחוד הלאומי בראשות מרין לה פן; ובהמשך הצטרף נציג AfD, מרקוס פרטצל, לקבוצת הפרלמנט "אירופה של אומות וחירות". AfD נותרה בקבוצת "זהות ודמוקרטיה" (ID) עד 2024, לצד מפלגת העם הדנית (DPP) ומפלגת הפינים, כאשר ה־DPP השתתפה באופן קבוע בכנסי הקבוצה, בהם הכנס באנטוורפן בשנת 2019.

המפלגה ההולנדית "מפלגת החירות" (PVV), אף שלא השתייכה רשמית ל־MENF, נטלה חלק בקבוצת הפרלמנט הקודמת ENF, ומנהיגה חירט וילדרס הופיע באירועים ובקמפיינים של התנועה. גם מפלגת הבלו (בהנהגת פראוקה פטרי) ומפלגת העצמאות הבריטית (UKIP) נטלו חלק בכנסים של ENF, אף שמעולם לא צורפו רשמית ל־MENF.

מנהיגי Patriots.eu טיפחו קשרים פוליטיים גם עם מפלגת "האחים מאיטליה". באוקטובר 2015 נפגש לואי אליו, סגן נשיא האיחוד הלאומי וממנהיגי MENF, עם ג’ורג’יה מלוני בטריאסטה לדיון בנושא ההגירה. באותה שנה שיבחה מרין לה פן את ניצחון מפלגת ה־SVP השווייצרית בבחירות, וה־MENF השיקה קמפיין מקביל נגד הגירה בהשראת קמפיין ה־SVP ממשאל העם השווייצרי מ־2014. קשרים דומים נרקמו גם עם מפלגת ווקס הספרדית: כבר ב־2016 נפגש סנטיאגו אבסקל עם לואי אליו, וב־2017 התקיימה פגישה נוספת עם חבר הפרלמנט הצרפתי אדוארד פרן.

בשנים שלאחר מכן המשיכה התנועה להרחיב את פעילותה: בינואר 2020 ערכה קרן ID כנס בלונדון בהשתתפות חבר הפרלמנט הבריטי רוברט רולנד ממפלגת הברקזיט; ובהמשך השיקה Patriots.eu קמפיין תמיכה במדינות קבוצת וישגראד – פולין, הונגריה, צ’כיה וסלובקיה – במאבקן נגד מדיניות ההגירה של האיחוד האירופי. שיתוף פעולה זה התבסס על רטוריקה לאומית ופופוליסטית משותפת, בעיקר בין פידס ההונגרית, חוק וצדק (PiS) הפולנית ושותפותיהן בקבוצת ID. בשנים 2021–2022 נערכו מפגשים והצהרות משותפות בין מנהיגי פידס, חוק וצדק, ווקס ומפלגות ימין נוספות, ובהם גם פתרון יווני וגורמים לאומיים ממזרח אירופה.

ב־2021 ביקרה משלחת של נציגי קבוצת ID את ראש ממשלת סלובניה יאנז יאנשה, מנהיג המפלגה הדמוקרטית הסלובנית (SDS), וב־2022 השתתפה שרת המשפטים ההונגרית יודית וארגה באירועי הקבוצה.

במהלך 2023–2025 הרחיבה Patriots.eu את רשת הקשרים הבינלאומית שלה: באוקטובר 2023 נערך כנס ברומא בהשתתפות נציגי פידס, המפלגה הרפובליקנית מארצות הברית, התנועה הלאומית הפולנית ומפלגת הליכוד מישראל; באותה עת דווח על מגעים עם SOS רומניה ועם תנועת המולדת הקרואטית, שבחרו בסופו של דבר להצטרף ל־ECR. בנובמבר 2023 אירחה המפלגה העממית הסרבית כנס משותף עם מפלגות ID, פידס וווקס, ולאחר מכן הצהירה כי היא רואה עצמה חלק מגוש זהות ודמוקרטיה.

בדצמבר 2023 נערכה עצרת של ID בפירנצה, שבה נאמו קוסטדין קוסטדינוב (מנהיג "התחייה" הבולגרית), ג’ורג’ סימיון (מנהיג "האיחוד של הרומנים", AUR) ונציג מקונפדרציית כתר פולין. יום קודם לכן הודיע סימיון כי מפלגתו תצטרף ל־ECR. במרץ 2024 השתתף ויווק ראמאסוואמי, מועמד המפלגה הרפובליקנית לשעבר לנשיאות ארצות הברית, בעצרת של ID ברומא.

בפברואר 2025 ביקרה משלחת של Patriots.eu בישראל, נפגשה עם בכירים מהליכוד – בהם מירי רגב, עמיחי שיקלי, אבי דיכטר, יוסי דגן ואמיר אוחנה – ודנה בהעמקת שיתוף הפעולה. באותו חודש נערכה במדריד עצרת נוספת של Patriots.eu בהשתתפות נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, מריה קורינה מצ’אדו מוונצואלה וקווין רוברטס, נשיא קרן הריטג’ האמריקאית. בהמשך ביקרה משלחת מקרן Patriots for Europe Foundation בהודו ונפגשה עם בכירים ממפלגת העם ההודית (BJP); ביוני 2025 אירחה הקרן את שאזיה אילמי, דוברת ה־BJP, בכנס בבריסל בנושא יחסי האיחוד האירופי–הודו.

המניפסט הפטריוטי לעתיד אירופי

המניפסט הפטריוטי למען אירופה ("Patriot Manifesto for Europe") הוא הצהרת עקרונות פוליטית שגובשה ביוני 2024 על ידי מנהיגים מגוש "הפטריוטים למען אירופה". המסמך מציג חזון לאירופה המבוססת על עצמאות לאומית, זהות תרבותית משותפת והתנגדות לריכוזיות מוסדות האיחוד האירופי. הוא קורא לשיתוף פעולה בין "כוחות פטריוטיים" ברחבי היבשת במטרה להשיב את סמכויות ההחלטה לידי המדינות, לשמור על גבולותיהן, להגן על המסורת האירופית־נוצרית ולהעמיד את ריבונות העמים מעל למבנה הפדרלי של האיחוד 2.

המניפסט המלא

האומות של אירופה ניצבות בצומת דרכים היסטורית. האיחוד האירופי — שהיה במקור פרויקט חלומי המבוסס על הרצון לפיוס לאחר ההרס של שתי מלחמות עולם ועשורים של חלוקה — פנה נגד האירופים, וכעת הוא מקדם אינטרסים הסותרים את רצון האומות, האזורים והקהילות הקטנות המרכיבות את ביתנו האירופי. מוסדות שאינם מוכרים לרוב האזרחים האירופים ורחוקים מהם — יחד עם כוחות גלובליסטיים רבי־עוצמה, בירוקרטים בלתי נבחרים, לוביסטים וקבוצות אינטרס המתעבות את שלטון הרוב ואת הדמוקרטיה המבוססת על רצון העם — מתכננים להחליף את האומות במדינה אירופית ריכוזית אחת.
הבחירות לפרלמנט האירופי החדש ביוני היו אפוא בעלות משמעות דורית וקיומית. קו ההפרדה בפוליטיקה של ימינו כבר אינו בין שמרנים לליברלים או בין ימין לשמאל, אלא בין מרכזנים המכריזים על "אירופה החדשה" לבין הפטריוטים והריבוניסטים הנאבקים לשמור ולחזק את אירופה של העמים שאותם אנו מוקירים. רק באמצעות ניצחון ושיתוף פעולה של המפלגות הפטריוטיות והריבוניסטיות ברחבי היבשת נוכל להבטיח מורשת לילדינו.

אנו מאמינים באירופה

— של עמים חזקים, גאים ועצמאיים, החופשיים להחליט לחיות ולשתף פעולה זה עם זה בהרמוניה;
— המאוחדת באמצעות מוסדות שיסודם בלגיטימיות הנובעת מהעמים עצמם, אשר הופקדו בידיהם ואחראים בפניהם;
— הריבונית והנחושה במרדפה אחר האינטרסים שלה, המשוחררת מהתלויות שמונעות את מימוש רצון קהילותיה הלאומיות בבית ומחוץ לו;
— המחויבת לשלום ולדיאלוג, אך ערוכה להגן על עצמה מפני כל איום;
— המגוננת על זהותה האירופית, מסורותיה ומנהגיה וחוגגת אותם;
— הפורחת מפרי מורשתה היוונית־רומית והיהודית־נוצרית;
— המעריכה את הגיוון הטבוע בעמים השונים שבה, ההיסטוריה ואורחות חייהם, תוך עמידה איתנה מול אולטימטומים לשנותם לפי אופנות חולפות;
— המגינה על חירויות אמיתיות, על זכויות אדם בסיסיות ועל כבוד האדם, תוך התנגדות עיקשת לכל ניסיון לצמצם או להגדיר מחדש חירויות אלו;
— התחרותית, היצרנית, היעילה והגאה בהישגיה האינטלקטואליים, המדעיים והכלכליים כיבשת של חדשנות, מצוינות וקידמה;
— המוכנה להגן על גבולותיה, לעצור הגירה בלתי חוקית ולשמר את זהותה התרבותית, בהתאם לרצון רובם הגדול של אזרחיה;
— של אומות הערוכות להגן על אזרחיהן מפני כל איום אפשרי, ממוקד פוליטית, כלכלית, דתית או תרבותית;
— המכבדת את המנדט שניתן לה וכלליה, אינה חורגת מסמכויותיה, מכבדת את עקרון הסובסידיאריות והמידתיות, ומפסיקה להצדיק את התקפותיה על הריבונות הלאומית באמצעות הפעלת לחץ דרך התקציב האירופי;
— של אומות הדוחות העברות נוספות של ריבונות לאומית למוסדות האירופיים;
— המכבדת את זכות הווטו של האומות, הרואה בדיפלומטיה יסוד מהותי של ריבונות המדינות החברות, ושומרת על זכותה של כל אומה להחליט בחופשיות על דרכה, מבלי לכפות על אחרות את אותו מהלך.

אנו, הכוחות הפטריוטיים של אירופה, מתחייבים להשיב את עתיד יבשתנו לידי עמי אירופה, על ידי החזרת השליטה במוסדותינו וכיוונון מחדש של הפוליטיקה האירופית כך שתשרת את האומות ואת עמינו.
העדפת ריבונות על פני פדרליזם, חירות על פני צווים, שלום על פני מלחמה — זהו המניפסט הפטריוטי למען אירופה.

החיבור בין מפלגת הליכוד לפטריוטים

החיבור בין הליכוד לפטריוטים למען אירופה התעמק בראשית 2025, כחלק מהתקרבות מדינית ורעיונית בין ישראל למפלגות ימין עמוק באירופה. במהלך חודש פברואר אותה שנה הודיע גוש הפטריוטים של האיחוד האירופי, בהובלת מרין לה פן, ויקטור אורבן וחירט וילדרס, על צירוף מפלגת הליכוד כחברה משקיפה בקבוצה הפרלמנטרית של הימין באיחוד 3. בהודעה הרשמית שפורסמה ברשת X נכתב כי שני הצדדים "יפעלו יחד לחיזוק הקשרים וקידום הערכים המשותפים של דמוקרטיה, חופש ומורשת תרבותית" 4. הצטרפות הליכוד נועדה להעמיק את שיתוף הפעולה האסטרטגי בין ישראל למדינות המזוהות עם גוש זה, ולבסס ערוץ קבוע של שיח עם הנהגות הימין האירופי החדשות.

שיתוף הפעולה הוכרז זמן קצר לאחר השתתפותו של שר התפוצות עמיחי שיקלי בעצרת הבחירות המרכזית של מפלגת ווקס הספרדית במדריד, שנערכה במאי 2024. באירוע זה, שנועד לחזק את מחנה הימין האירופי לקראת הבחירות לפרלמנט האירופי, נאם שיקלי ואמר: "זו אינה רק מלחמה על עזה או על מדינת ישראל, זוהי מלחמת קיום למען עתיד הציוויליזציה המערבית". בדבריו חיזק את עמדות המפלגות האירופיות המשתייכות לגוש, כשהוא מזהיר מפני "מדיניות הגירה חסרת אחריות" וקורא לדחות את הרב־תרבותיות, שלדבריו היא "כישלון מוחלט שהביא את היבשת הזאת אל סף של סכנה קיומית". שיקלי ישב בקהל בין סנטיאגו אבסקל, מנהיג ווקס, למרין לה פן.

הקשרים העמיקו גם במישור הבין־ממשלתי. במרץ 2025, לאחר שהליכוד הצטרף רשמית כמשקיף, יזם שיקלי כנס בינלאומי למאבק באנטישמיות שאירגן משרד התפוצות בירושלים, אליו הזמין את ז’ורדן ברדלה, נשיא מפלגת האיחוד הלאומי מצרפת ונשיא גוש הפטריוטים. ברדלה, שהיה הנציג הראשון של מפלגת הימין הצרפתית שהוזמן לביקור רשמי בישראל לאחר שמשרד החוץ הישראלי הכיר במפלגתו, נתפס כמי שמוביל קו פרו־ישראלי מובהק באירופה. הוא "הדיח אנטישמי מהמפלגה שלו; הביע דאגה מ'גל האנטישמיות בצרפת'; הצהיר כי 'הכרה במדינה פלסטינית כעת – פירושה הכרה בטרור'; ועל 7 באוקטובר אמר: 'פוגרומים שנעשו בשם האיסלאם הקיצוני, טרגדיה שהעם היהודי לא חווה מאז מלחמת העולם השנייה'".

הזמנת ברדלה לכנס עוררה סערה ציבורית וביקורת מצד גורמים שונים, אך שיקלי הגיב כי "אסור לישראל להפנות עורף לידידיה" והדגיש כי ישראל נוהגת בתבונה כשהיא "מיסדה את יחסיה עם כמה ממפלגות הימין האירופיות, ובתוכן האיחוד הלאומי הצרפתי ומפלגת ווקס הספרדית" 5. לדבריו, שיתוף פעולה זה נובע מ"תמיכתן המתמשכת בעם היהודי ובמדינת ישראל לאחר אירועי 7 באוקטובר" ומן ההבנה כי יש לחזק את הברית עם מדינות המתייצבות נגד האסלאם הקיצוני והאנטישמיות ביבשת.

הקשר עם גוש הפטריוטים, הכולל את מפלגות הימין העמוק באירופה, נתפס בישראל כמהלך אסטרטגי שמטרתו לשפר את מעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית באמצעות ברית עם גורמים המזוהים עם שמרנות, זהות לאומית והתנגדות להגירה מוסלמית. שיקלי הציג את הצעד כחלק ממדיניות חוץ חדשה.

לקריאה נוספת

חומרי המקור

חלק מהחומרים בכתבה זו נלקחו מויקיפדיה ועברו עריכה על מנת לתקן את החסר, הטעויות, וההטעיות המכוונות. את הכתבה המקורית ניתן לקרוא כאן וכאן, ואת התורמים לכתיבה כאן וכאן.

הערות שוליים

  1. סימון רודריגז, מה משמעות הברית של מריה קורינה מצ’אדו עם הימין האירופי והישראלי העמוק עבור העם הוונצואלי?, קולות ונצואלה, מתאריך 2 באפריל 2025.
  2. "המניפסט הפטריוטי למען אירופה", אתר AALEP.
  3. אור צעידי, מפלגת "הליכוד" עולה מדרגה ותיקח חלק בפרלמנט האיחוד האירופי, C14, מתאריך 9 בפברואר 2025.
  4. פוסט ברשת X, החשבון הרשמי של Patriots.eu, מתאריך 9 בפברואר 2025.
  5. איתמר אייכנר, סערה בעקבות הזמנת נציג הימין הקיצוני בצרפת לכנס בישראל: "עמד לימינה", אתר YNET, מתאריך 13 במרץ 2025.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Back To Top

תפריט נגישות