שפע בישראל

שפע בישראל (בעבר: שפע ימים) היא חברה ישראלית העוסקת במחקר, פיתוח וכרייה של אבני חן ומינרלים יקרים באזור צפון ישראל, ומהווה את החברה היחידה בארץ בעלת היתרים ורישיונות מהמפקח על המכרות במשרד האנרגיה לתחום זה. החברה הוקמה בשנת 1999 על ידי היהלומן אברהם (אבי) טאוב, שפעל בעקבות דברים שאמר הרבי מלובביץ' לראש עיריית חיפה, אריה גוראל, ביוני 1988: "זהו העניין של חיפה, שיש לו ים, ושם יש עמק, ובעמק נמצאים אבנים טובות ומרגליות. והקדוש ברוך-הוא עשה דבר פלא והוא הטמין אותם בעומק הארץ". בעקבות מסר זה, הקדיש טאוב למעלה מ-20 שנה ועשרות מיליוני דולרים לחיפוש האבנים בשטחי רישיון המשתרעים על פני מאות אלפי דונמים בעמק זבולון, נחל הקישון, רכס הכרמל, עמק יזרעאל ורמות מנשה, תוך התמודדות עם ספקנות מצד הקהילה המדעית-גאולוגית.

במהלך פעילות האקספלורציה נמצאו באזור מרבצי אבני חן מגוונים הכוללים ספיר, רובי, גרנט, זירקון, ספינל, המינרל הנדיר מואסנייט ועשרות מיקרו-יהלומים. פריצת הדרך המדעית נרשמה עם גילוי סלעי הקימברליט בכרמל וגילויה של אבן "ספיר כרמל", אבן חן ייחודית לישראל המכילה מינרלים שלא נמצאו בשום מקום אחר בעולם. במרץ 2020 קיבלה החברה "תעודת תגלית" רשמית המאשרת קיום מרבץ כלכלי באזור הקישון, וזאת לראשונה בתולדות המדינה. כיום מנוהלת החברה על ידי ילדיו של המייסד, בראשות המנכ"לית טלי שלם-טאוב, ופעילותה כוללת את מותג התכשיטים HOLYGEMS המשבץ בבלעדיות את האבנים שנכרו באדמת ישראל. החברה פועלת להקמת מכרה מסחרי קבוע, מתוך שאיפה לבסס את אבני החן כאוצר הטבע השני של ישראל אחרי הגז ולהניב תמלוגים משמעותיים למדינה ¹.

רקע היסטורי

הקשר של משפחת טאוב לענף אבני החן החל עוד בשנת 1938, כאשר חנן טאוב, ניצול שואה ואיש בית"ר שעלה ארצה בעקבות משנתו של ז'בוטינסקי, נמלט מהנאצים והשתלב בארגון האצ"ל. לאחר מלחמת השחרור ועבודה כנהג מונית, הקים חנן בשנות ה-60 את מלטשת היהלומים הראשונה בנתניה, בתקופה שבה הענף נחשב לחם ביותר בייצוא הישראלי. בנו, אברהם (אבי) טאוב, הצטרף לעסק המשפחתי ופיתח את תחום התכשיטים והתיירות, תוך שהוא מקים את רשת NDC. במהלך שנות ה-80, בעקבות היכרות עם הרבי מלובביץ', הפך אבי לחסיד חב"ד אדוק ואף גויס על ידי הרבי למשימות חשאיות מעבר למסך הברזל בברית המועצות, שם פעל לחיזוק המחתרת החסידית תחת מסווה של איש עסקים הקונה יהלומים.

ביוני 1988, במהלך מעמד חלוקת הדולרים המפורסם של הרבי מלובביץ' בניו יורק, הגיע ראש עיריית חיפה דאז, אריה גוראל, לביקור אצל הרבי. במהלך שיחתם אמר לו הרבי: "זהו העניין של חיפה, שיש לו ים, ושם יש עמק, ובעמק נמצאים אבנים טובות ומרגליות. והקדוש ברוך-הוא עשה דבר פלא והוא הטמין אותם בעומק הארץ והוא על כל פנים בעומק הנהר". גוראל לא פעל בעקבות הדברים, אולם ב-12 ביוני 1994, הופנתה תשומת ליבו של אבי טאוב להקלטה ולסטנוגרמה של השיחה על ידי חסידת חב"ד מלוד. טאוב, שסיפר כי בעבר הרבי כבר הנחה אותו באופן אישי לעסוק בכרייה ומכרות, ראה בדברים נבואה קונקרטית והחליט לבחון את ההיתכנות המשפטית והגאולוגית לחיפוש יהלומים בישראל ².

החברה הוקמה רשמית בשנת 1999 תחת השם "שפע ימים", המבוסס על הברכה המקראית לשבט זבולון. בתחילת הדרך גויס הון עצמי של כמיליון דולר וסכום נוסף מחברים קרובים ומשקיעים בעלי קשר לרבי, ביניהם הרב דוד נחשון, יו"ר ניידות חב"ד בישראל. הקהילה המדעית והגאולוגית בארץ הגיבה בביטול למאמצי החיפוש, כאשר ההנחה המקצועית המקובלת הייתה כי התנאים הגאודינמיים בישראל אינם מאפשרים היווצרות אבני חן. למרות לעג מצד אנשי עסקים ומומחים שכינו את טאוב "הזוי", הוא המשיך בביצוע סקרים גאופיזיים, מיפוי מגנטי וקידוחי אקספלורציה סיזיפיים, כשהוא נשען על האמונה כי "כשהרבי קובע עובדה, אין טעם להתווכח".

לאורך השנים הושקעו במיזם כ-37 מיליון דולר בחיפושים ועוד כ-2 מיליון דולר בשיווק, כאשר כמחצית מהמשקיעים הגיעו מחו"ל. בשנת 2012 הונפקה החברה בבורסה לניירות ערך בתל אביב כשלד בורסאי, ובשנת 2017 הונפקה חברת הבת בלונדון. הפעילות הפיננסית אופיינה בתנודתיות חריגה ובירידות ערך משמעותיות, עד שבשלהי 2018 הוחלט להוציא את החברה מהבורסה בישראל. למרות הקשיים הכלכליים, קריסת חברות שותפות וכינוס נכסים שעבר עסק התכשיטים הקודם שלו, אבי טאוב המשיך בחיפושים עד פטירתו בשנת 2019, חמישה חודשים בלבד לאחר שהוגשה הבקשה הרשמית לתעודת תגלית. ממשיכי דרכו הדגישו כי "אם זה היה רק משהו עסקי – מזמן היינו פורשים", והתמידו במלאכה מתוך תחושת שליחות להגשים את חלומו של אביהם ולהוכיח כי "שם נמצאת הברכה".

ממצאים

הבסיס המדעי לפעילות החברה נשען על ההבנה שיהלומים נוצרים בעומק של מאות קילומטרים בתוך האדמה, בטמפרטורות קיצוניות, ומגיעים קרוב לפני השטח באמצעות התפרצויות של הרי געש בתוך סלעים מאגמטיים המכונים קימברליט. בשנת 2004 נרשמה פריצת דרך משמעותית כאשר נמצא בהר הכרמל סלע הקימברליט הראשון בישראל, ובהמשך אותרו עוד כ-13 גופים מאגמטיים דומים. גילוי זה הפתיע את הקהילה המדעית, שכן מיפויים קודמים מתקופת המנדט סיווגו את הסלעים הללו בטעות כבזלת רגילה. הרשות לניירות ערך, ששלחה מומחים מטעם משרד התשתיות לדגום את הקרקע באופן עצמאי, אישרה את הממצא כי אכן מדובר בסלעי קימברליט.

הוכחה בינלאומית לממצאי החברה התקבלה בעקבות שיתוף פעולה עם קונגלומרט היהלומים "דה בירס". משלחות מטעם התאגיד סיירו ברחבי הארץ, בחנו את הרכבי הקרקע ונטלו מדגמים למעבדותיהם בדרום אפריקה. בבדיקות אלו נמצא מיקרו-יהלום בתוך סלע הקימברליט שנלקח מהכרמל, ממצא שהוביל את מומחי דה בירס לקבוע כי החברה נמצאת "במשחק". לאורך שנות החיפושים נאספו מהשטח 77 מיקרו-יהלומים ואלפי אבני חן, בהן אבני אודם בגדלים חריגים של עד 1.7 קראט וספיר כחול וגדול שהגיע למימדים של כסנטימטר. הממצאים לוו על ידי הגיאולוג הראשי אלן רופ, שהביא עמו ניסיון עשיר ממכרות דרום אפריקה ².

אחת התגליות הייחודיות ביותר היא אבן חן שלא זוהתה בתחילה ונחשבה לחצץ, אך התבררה כסוג של קורונדום בעל תכונות יוצאות דופן. המינרל, שזכה לשם "ספיר כרמל", נחקר על ידי פרופ' ביל גריפין מאוניברסיטת מרקיורי באוסטרליה, שמצא כי הוא מכיל מינרלים שאינם קיימים בשום מקום אחר בעולם ¹. לדברי המדענים, התנאים הדרושים להיווצרות אבן זו בעומק האדמה דומים לתנאים הקיימים בחלל החיצון. בנוסף, נמצאה האבן הנדירה מואסנייט בגדלים שנחשבו לשיא עולמי, שכן עד אז נמצאו אבנים מסוג זה בגדלים הניתנים לליטוש רק בצורה סינתטית. גמולוגים שבחנו את האבנים תיארו אותן כ"אבנים צוחקות" וציינו כי הן בעלות חיות ושונות מכל דבר אחר הנמכר בשוק העולמי.

תהליך העבודה כולל איסוף קרקע וסחף מאפיק הקישון, סינונה והעברת ה"עפרה" דרך מכונות המפרידות מינרלים כבדים. במעבדות החברה בעכו מתבצע מיון טלסקופי קפדני לאיתור "מינרלים אינדיקטורים" כגון גרנט וזירקון, המעידים על קרבה למרבץ המרכזי. בעוד שהגיאולוגים מתארכים את ההתפרצויות הגעשיות לפני מיליוני שנים, הנהלת החברה והעובדים החרדים מקפידים להשתמש במונחים המייחסים את היווצרות האבנים לבריאת העולם, תוך שהם משלבים את הלינגו המקצועי עם השקפת עולם תורנית. על פי הערכות גאולוגיות בלתי תלויות, עתודות הקרקע הצפויות באזור מכרה הקישון עומדות על כ-3 מיליון קראט גלם, ובאזורי החיפוש בכרמל נאמדים המשאבים במאות מיליוני קראט נוספים.

פעילות מסחרית

המעבר של החברה משלב המחקר והחיפושים לפעילות מסחרית התגבש עם קבלת "תעודת תגלית" ממשרד האנרגיה במרץ 2020. תעודה זו, המהווה אישור רשמי של מדינת ישראל לכך שבשטח נמצא מרבץ בעל פוטנציאל כלכלי, ניתנה תחת התניות המחייבות את החברה להוכיח כדאיות כלכלית וסחירות של האבנים. משרד האנרגיה דרש מהחברה לאמוד את הערך הכלכלי של הממצאים ולהציג הוכחות לכך שהכמויות הקיימות בקרקע מצדיקות כרייה מסחרית. לצורך כך, ניתן לחברה אישור מיוחד למכור את אבני החן שהופקו במהלך שלבי האקספלורציה, כאשר המדינה עתידה לקבל תמלוגים על מכירות אלו.

הזרוע השיווקית והקמעונאית של הפעילות היא מותג תכשיטי היוקרה HOLYGEMS, הפועל באמצעות חברה-בת. המותג מוכר בבלעדיות תכשיטים המשובצים באבנים שנמצאו באדמת ארץ ישראל, ומוצריו מתומחרים בהתאם לנדירותם הגיאולוגית ולערכם הסימבולי. מחירי האבנים ללקוח הקצה נקבעים לפי סוג האבן: גרנט מוצע לפי שווי של כ-500 דולר לקראט, ספיר (בצבעי כחול, ירוק וצהוב) לפי כ-1,770 דולר לקראט, ואבן הספיר כרמל הייחודית מוערכת בכ-5,800 דולר לקראט. טווח מחירי התכשיטים המוכנים נע בין 1,000 דולר לפריטים נגישים ועד לחצי מיליון שקל לתכשיטי יוקרה יוצאי דופן. החברה מפעילה מרכז מבקרים ומפעל בעכו, חנות בוטיק בירושלים ואתר מכירות מקוון, תוך שהיא מנהלת משא ומתן לשיתופי פעולה עם מעצבים בינלאומיים וזכיינים בערים כמו ניו יורק ומיאמי.

לאחר פטירתו הפתאומי של אבי טאוב בשנת 2019, עבר ניהול החברה לידי הדור השלישי של המשפחה. בתו, טלי שלם-טאוב, המכהנת כמנכ"לית, מובילה את החברה לצד אחיה יוסי (סמנכ"ל פיתוח עסקי), מענדי (סמנכ"ל תפעול) ואחותה חן קולטון-טאוב (אחראית שיווק דיגיטלי). שלם-טאוב, שהוכשרה על ידי אביה במשך 15 שנה, מציינת כי למרות שהעולם החרדי וענף הכרייה נחשבים לגבריים ברובם, היא זוכה להערכה וגיבוי מלא ממשפחתה ומחסידות חב"ד המעצימה נשים בתפקידי מפתח ³.

במישור הפיננסי, החברה עברה ארגון מחדש לאחר תקופה סוערת בשוק ההון. בעבר הונפקה החברה בבורסה בתל אביב תחת השם "שפע ימים" כשלד בורסאי, אך פעילות המניה אופיינה בתנודתיות גבוהה וכללה הערות "עסק חי" בדוחותיה הכספיים. לאחר מחיקת ערך משמעותית והחלטה לצאת מהבורסה בשנת 2018, עברה כל פעילות החיפוש והכרייה לחברה הפרטית "שפע בישראל" (GM), הנמצאת בשליטת משפחת טאוב (כ-30%) ובעלי מניות נוספים. נכון לשנת 2023, החברה שואפת להגיע לאיזון תפעולי ולהשלים את הליכי התכנון מול רשות מקרקעי ישראל לצורך הקמת המכרה המסחרי הקבוע, שצפוי להניב הכנסות של מיליארדים ולהפוך את אבני החן למשאב לאומי מרכזי.

בדצמבר 2025 העניק ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מתנה בעלת משמעות סמלית עמוקה: דגל ארצות הברית המשובץ באבני חן יקרות שנכרו בארץ הקודש על ידי חברת "הולי ג'מס". המתנה גובשה לאחר שבנו של אבי טאוב יצר קשר עם לשכת ראש הממשלה והציע להעניק לנשיא את האבנים שנמצאו באזור נחל הקישון והכרמל, בעקבות מסע החיפושים שנמשך 22 שנים בעקבות דבריו של הרבי מלובביץ'. הענקת הדגל המשובץ נועדה לסמל את החיבור הנצחי והמיוחד בין מדינת ישראל לארצות הברית דרך אוצרות הטבע הייחודיים שהתגלו בישראל ⁴.

לקריאה נוספת

• אלה לוי-וינריב, "אבני חן ויהלומים בקישון: סיפור אמיתי או פנטזיה?", גלובס, 21 באפריל 2023.
• ליאור זנו, "הקדוש ברוך הוא עשה פלא – הטמין אבנים טובות בחיפה", דה מרקר, 4 באפריל 2012.
• ורד קלנר, "אגדה חב"דניקית: סיפור על אמונה ויהלומים שיכול לקרות רק בישראל", גלובס, 9 במאי 2012.
• איתן אלחדז ברק, "הרבי, היהלומים והאב שנפטר: סיפור חסידי שקרה באמת", אתר ווינט, 1 בדצמבר 2022.

הערות שוליים

1. אלה לוי-וינריב, "אבני חן ויהלומים בקישון: סיפור אמיתי או פנטזיה?", גלובס, 21 באפריל 2023.
2. ורד קלנר, "אגדה חב"דניקית: סיפור על אמונה ויהלומים שיכול לקרות רק בישראל", גלובס, 9 במאי 2012.
3. איתן אלחדז ברק, "הרבי, היהלומים והאב שנפטר: סיפור חסידי שקרה באמת", אתר ווינט, 1 בדצמבר 2022.
4. חשבון ה-X של מוטי קסטל, 30 בדצמבר 2025.