הבחירות לכנסת השנייה, שהתקיימו ב-30 ביולי 1951, היוו אירוע מכונן בהיסטוריה הפוליטית של מדינת ישראל הצעירה. הבחירות התקיימו בצל תקופה של משטר צנע, קיצוב מזון וקשיים כלכליים עצומים, שהושפעו מעלייה המונית של עולים חדשים ומהשלכות מלחמת העצמאות. באותן בחירות, מפא"י (מפלגת פועלי ארץ ישראל), בראשותו של דוד בן-גוריון, הצליחה לשמר את כוחה הפוליטי ולבסס את…
בשנים שלאחר קום מדינת ישראל, התקיימה מדיניות של עלייה סלקטיבית כלפי יהודי מרוקו וצפון אפריקה. מדיניות זו נבעה מהחשש כי העלאת עולים שאינם מסוגלים לעבוד או לתרום למאמץ הכללי תכביד על המדינה הצעירה, ובשל זה שהיה חשש בקרב האוכלוסיה בארץ שהעלייה המרוקאית "מסוכנת למדינה". התוצאה הייתה שיטת מיון שהעדיפה עולים צעירים ובריאים, תוך הגבלת עלייתם…
מאורעות תרפ"ט (1929; בפי הערבים: ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, "מהפכת אל-בוראק", כינוי לכותל המערבי, או: אַחְדאת', "מאורעות"; השם הרשמי באנגלית: The Disturbances of August 1929, "מהומות אוגוסט 1929") היו סדרה של פרעות גזע אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שאירעו בין י"ז – כ"ג באב ה'תרפ"ט, 23…
הקשרים החשאיים בין גרמניה המערבית וישראל בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה נחשבים לאחת מההתפתחויות המדיניות המפתיעות והמורכבות בהיסטוריה של שתי המדינות. התבססות הקשרים הללו, במיוחד על רקע ההיסטוריה של השואה, מעוררת עניין רב בשל מעורבותם של פקידים וקצינים גרמנים בכירים, חלקם בעלי עבר בשירות הרייך השלישי, בסיוע לישראל בתחומי הביטחון והמדיניות. ראשית היחסים בין ישראל…
האירועים של ה-7 בינואר 1952 (ידועים בתור "מהומת הסכם השילומים" וגם "עלילת הפוטש בכנסת"), היו מהמאורעות הטעונים והאלימים ביותר בתולדות הכנסת הצעירה בישראל. הם התרחשו בעקבות הדיון בכנסת על אישור הסכם השילומים עם גרמניה, ובאותו יום עמד בית המחוקקים הישראלי בפני הפגנה סוערת של אלפי מפגינים אשר התכוונו למחות על עצם קיום המשא ומתן עם…
