מנחם בגין נואם באירוע של תנועת "חרות". צילום: בנו רותנברג, מתוך אוסף מיתר, האוסף הלאומי לתצלומים על שם משפחת פריצקר, הספרייה הלאומית

הכרזת העצמאות החלופית

הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. בטקס, שהתקיים בהתאם להחלטת מנהלת העם כשמונה שעות לפני סיום המנדט הבריטי בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947, הכריז יושב ראש מנהלת העם דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה…

קראו עוד
ממציא הסיסמה "בלי חרות ומק"י", דוד בן גוריון, באסיפת בחירות. צילום: הוגו מנדלסון / לע"מ

בלי חרות ומק"י

בלי חרות ומק"י היא סיסמה שטבע ראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן-גוריון. הסיסמה נאמרה בעת המגעים על הקמת הקואליציה והממשלה הראשונה. מטרת האמרה הייתה לסמן את גבולות הלגיטימיות הפוליטית במדינה הצעירה. מחד בן-גוריון פסל את מק"י שהיא מפלגה קומוניסטית ופרו-סובייטית שהיוותה סמן שמאלי קיצוני בכנסת, ומאידך פסל את תנועת החרות שהשתייכה לציונות הרוויזיוניסטית והיוותה סמן…

קראו עוד
ז'בוטינסקי נואם בכנס היסוד של הצ"ח, כנסת "הציונות ההרצליאנית" והפורשים, ברקע תמונה של הרצל.

הפורשים

באפריל 1935 פרשו מההסתדרות הציונית מרבית חבריה הרוויזיוניסטים, והקימו את ההסתדרות הציונית החדשה (הצ"ח), שפעלה בין 1935-1946. הרקע לפרישה התמיכה שהתעוררה כלפי זאב ז'בוטינסקי כמנהיג ציוני וההזדהות עם המשנה הרעיונית שפיתח עם השנים התבטאה בשנות ה-20 של המאה ה-20 ביצירתן של תנועות רעיוניות. הבולטות בהן היו בית"ר, תנועת הצעירים, שדגלה בחינוך ציוני לאומי והכשרה צבאית…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות