הסדר חובות המושבים היה מהלך פוליטי, כלכלי ומשפטי רחב היקף שיזמה ממשלת ישראל, במטרה לפתור משבר פיננסי חריף ולטפל בחובות עתק שצברו בעלי המשקים, האגודות השיתופיות וארגוני הקניות במגזר החקלאי המשפחתי. המהלך יצא לפועל באופן רשמי בינואר 1988 עם חתימתו של "הסדר רביד", ועוגן חוקתית בשנת 1992 באמצעות חקיקת "חוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי", המוכר…
התנגדות עולי צפון אפריקה במושבי העולים בשנות ה-50 הייתה מנעד רחב של פעולות מחאה, התנגדות ומשא ומתן עיקש מול המוסדות הקולטים והשלטוניים במדינת ישראל. מערכת יחסים זו, שהתאפיינה בתכיפות גבוהה של משברים ומתחים, התנהלה אל מול הגופים המרכזיים שעיצבו את מדיניות הקליטה וההתיישבות באותה התקופה: הסוכנות היהודית, משרדי הממשלה השונים (ובהם משרד החינוך ומשרד הסעד)…
יחסו של דוד בן-גוריון לירושלים עמד במוקד פעילותו המדינית והביטחונית מראשית שנות המנדט ועד לאחר איחוד העיר במלחמת ששת הימים. עמדתו היתה מורכבת ורבת פנים, ושיקפה מיזוג בין חזון היסטורי רחב אופקים לבין פרגמטיזם דקדקני המתמקד ב"כאן ובעכשיו". בן-גוריון ראה בירושלים את נשמתה של ארץ ישראל ושל העם היהודי, וגרס כי האומה היהודית והארץ הן…
אליעזר קרול (21 במאי 1887 – 26 במרץ 1958) היה מחלוצי העלייה השנייה, חבר מרכזי בארגון "השומר" וממקימי היישובים תל עדשים וכפר גלעדי. קרול, דמות ביטחונית והתיישבותית דומיננטית במרחב הגליל העליון לאורך עשורים, נודע כמי שביצר את עמדת המנהיגות האזורית שלו מהקיבוץ הוותיק כפר גלעדי, שם כונה על ידי שכניו הערבים "אבו חיעם". לאורך שנות…
התעמולה האנטי-מזרחית בקום המדינה הייתה מערך שיטתי ומקיף של תדמיות, התבטאויות מקרב הנהגת המדינה ופרסומים בעיתונות ושאר אמצעי התקשורת, בשנותיה הראשונות, אשר עיצבו את דמות העולה מארצות האסלאם כאלמנט נחשל, פרימיטיבי וחסר מסוגלות הורית. תעמולה זו לא הוגבלה רק לזירה הפוליטית, אלא חלחלה לעיתונות היומית ולשיח הרפואי והסוציאלי, תוך יצירת דה-הומניזציה של העולים והצגתם כסכנה…
