כ"ז בניסן הוא היום העשרים ושבעה בחודש השביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושבעה בחודש הראשון למניין החודשים מניסן. כ"ז בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, ימים שני, רביעי ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז". עוד לפני קום המדינה, נצרב היום הזה בזיכרון היישוב כ"יום הגבורה" – יום הזיכרון לקרב פתח תקווה במאורעות…
שעון הקיץ בישראל הוא השעון הרשמי המונהג במדינת ישראל במשך התקופה הנמשכת מסוף חודש מרץ ועד לסוף חודש אוקטובר, שבמהלכה מוזז השעון שעה אחת קדימה ביחס לשעון הרגיל והבינלאומי (הנקרא בטעות "שעון חורף", UTC+2). מטרת ההזזה היא להתאים את שעות הערות והעבודה לשעות האור, כך שיותר אור יום ינוצל לשעות הערב. בישראל, הנימוק הרשמי להנהגת…
הקרב על פתח תקווה היה אחד העימותים הקשים והמרוכזים במאורעות תרפ"א, והתנהל בשטחי המושבה וסביבותיה ב־5 במאי 1921. אלפי תוקפים ערבים – כפריים ובדואים מ־32 יישובים, חלקם חמושים וחלקם מצוידים בנשק קר – פתחו בהתקפה מתואמת מצפון, מדרום וממערב, לאחר התארגנות מוקדמת שכללה חלוקת שלל עתידי, הכנות לשריפת בתים, וגיבוש תכנית צבאית בידי קצינים עריקים…
האוכלוסייה החרדית הושפעה והשפיעה על הכלכלה הנאו-ליברלית בישראל בעזרת השותפות הפוליטית והחברתית שנרקמה בין המפלגות החרדיות לבין הליכוד לאחר המהפך של 1977, במהלכה היא תרמה לעיצובו של הסדר הכלכלי החדש. הברית אפשרה לשלב בין אינטרסים מגזריים ייחודיים לבין תהליכי ליברליזציה, הפרטה ונאו־ליברליזם, שהנהיגו ממשלות ישראל משלהי שנות השבעים ועד לימינו אנו. שילוב זה הוביל לפרדוקס…
המהפך הכלכלי בישראל הוא השינוי העמוק במדיניות הכלכלית של המדינה משלהי שנות השבעים ועד לתוכנית הייצוב של 1985. תהליך זה סימן מעבר מכלכלה ריכוזית ומפוקחת לכלכלה ליברלית ותחרותית, והתרחש על רקע משבר כלכלי חריף שהתבטא באינפלציה גבוהה, קריסת שוק ההון וגירעונות תקציביים מתמשכים. מצב החירום יצר אווירה של הלם ציבורי שאִפשר לממשלה ליישם צעדים דרסטיים…
