מלחמות ישראל כוללות את העימותים הצבאיים והמאבקים שבהם השתתפה מדינת ישראל מאז התחלת הציונות ועד היום, כחלק מהמאבק על קיומה, בטחונה והגדרת גבולותיה. בין המלחמות המרכזיות נמנות מלחמת העצמאות (1948), מלחמת סיני (1956), מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת יום הכיפורים (1973), מלחמת לבנון הראשונה (1982), ומלחמת לבנון השנייה (2006), כמו גם מבצעים צבאיים רבים ברצועת עזה ובגדה המערבית נגד ארגוני טרור פלסטיניים.
בנוסף למאבקים מול מדינות ערב וארגוני טרור, ההיסטוריה של מלחמות ישראל כוללת גם התמודדות עם אידיאולוגיות עולמיות כמו הקומוניזם והנאציזם. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, טרם הקמת המדינה, יהודים בארץ ישראל ובתפוצות ניהלו מאבק נגד הנאציזם, שהתבטא בשיתוף פעולה עם בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. חיילים יהודים שירתו בצבא הבריטי והשתתפו בלחימה נגד גרמניה הנאצית, וגם ביישוב העברי בארץ פעלו מחתרות בהכנות להגן על האוכלוסייה היהודית במידה שהנאצים יגיעו לארץ.
בהמשך, עם הקמת מדינת ישראל במהלך המלחמה הקרה, ישראל נאלצה להתמודד בעקיפין עם הקומוניזם, בעיקר דרך הבריתות של ברית המועצות עם מדינות ערב וארגוני טרור פלסטיניים. המעורבות הסובייטית בתמיכה בצבאות ערב והעימות האידיאולוגי בין הדמוקרטיה הישראלית לבין מדינות הגוש הקומוניסטי היוו חלק מהתמורות הגיאופוליטיות שהשפיעו על מאבקים אלו.
בצירוף לכך, כל מלחמות ישראל התרחשו על רקע המאבק להגן על קיומה של המדינה ולבסס את עצמאותה בתוך אזור עוין, תוך ניהול עימותים מול כוחות עולמיים ואזוריים, שהמשיכו להשפיע על צביונה האסטרטגי והביטחוני לאורך השנים.
אדגר יוליוס יונג (שם עט: טיל; 6 במרץ 1894 – 1 ביולי 1934) היה משפטן גרמני, יליד לודוויגסהאפן שבממלכת בוואריה. הוא היה ממנהיגי תנועת המהפכה השמרנית בגרמניה, שהתנגדה לא רק לרפובליקת ויימאר, שאת שיטת השלטון הפרלמנטרית שלה ראה כמנוונת וכפויה מבחוץ, אלא גם ללאומנים הסוציאליסטים, הנאצים, מה שממקם אותה כאופוזיציה הימנית-שמרנית להיטלר, שפעל להחליף את…
התקרית במועדון השומר הצעיר התרחשה בליל 13 בפברואר 1944, כאשר ארבעה חברי מחתרת לח"י הגיעו למועדון ברחוב מצדה 21 בתל אביב כדי להפיץ חוברות הסברה לזכר יאיר, זליג ז'ק ואברהם אמפר שנפלו בקרבות, בקרב בני נוער של תנועת השומר הצעיר. באותה עת התקיימה במקום מסיבת ט"ו בשבט, וכמאה בני נוער נכחו בו. חברי הלח"י עמדו…
הכרזת הלח"י על מלחמה בבריטים פורסמה ב־1 בנובמבר 1943, ימים ספורים לאחר בריחת ה-20 מלטרון. עצם הבריחה נתפסה כנקודת מפנה בתולדות הארגון – מאירוע של הישרדות והצלה למהלך סמלי של חידוש הכוח המחתרתי. בעיתון המחתרתי "החזית" (גליון ה') נוסחה ההכרזה כפתיחת "חזית המלחמה להקמת המלכות העברית". היא לא הוצגה כהודעה טכנית בלבד אלא כקריאה היסטורית,…
קבורת זאב ז'בוטינסקי בישראל (ידועה גם כמבצע זאב ז'בוטינסקי חוזר למולדת), שבוצעה בשנת 1964, הייתה אירוע ממלכתי יוצא דופן שהתרחש לאחר עיכוב ממושך ומחלוקת פוליטית חריפה. ז'בוטינסקי נפטר בניו יורק בשנת 1940, ובצוואה שכתב עוד ב־1935 ביקש כי אם תוקם מדינה יהודית ריבונית, יועברו עצמותיו לקבורה בה – אך זאת רק בהחלטת ממשלתה. למרות הקמת…
האיסלאם במרכז אסיה עבר במאה ה־20 תהליך מורכב של דיכוי והתחדשות. השלטון הסובייטי נקט צעדים חריפים נגד מוסדות הדת – סגירת מסגדים ומדרסות, החרמת רכוש דתי, והגבלת קשרים עם העולם המוסלמי – אך האמונה לא נעלמה. היא השתמרה דרך לימוד מחתרתי, מסדרי סופיות, רשתות משפחתיות, ואף באמצעות המבנה הרשמי שהמדינה עצמה הקימה – המועצה הרוחנית…
