דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין; 16 באוקטובר 1886 – 1 בדצמבר 1973) היה מדינאי ישראלי, מראשי תנועת העבודה וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל. הוא נחשב לאחד האישים המרכזיים בתהליך הקמת המדינה ובבניית מוסדותיה, אך דרכו המדינית והפוליטית לוותה גם במהלכים שנויים במחלוקת.
בן־גוריון היה איש העלייה השנייה, ממנהיגי פועלי ציון ואחדות העבודה, מזכירה הכללי השני של ההסתדרות ומייסדה של מפא"י. בתפקידיו כיושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית ויו"ר ההנהלה הציונית, הוביל את היישוב היהודי בארץ ישראל, ניסח את מגילת העצמאות, הכריז על הקמת המדינה וחתם עליה ראשון. במקביל פעל למען ממלכתיות וריכוז הכוח בידי המדינה, צעד שכלל יצירת חינוך אחיד ואת פירוק המחתרות – מהלך שהגיע לשיאו בסזון נגד האצ"ל והלח"י ובפירוק הפלמ"ח והפגזת האונייה אלטלנה.
במלחמת העצמאות מילא תפקיד מרכזי בעיצוב המדיניות הצבאית, לרבות תכנית ד', שנועדה להשתלט על שטחים חיוניים למדינה שבדרך, ואשר נקשרה גם לעזיבת וגירוש חלק מהאוכלוסייה הערבית. בתקופת הנהגתו הייתה פרשת ילדי תימן, שבמהלכה נלקחו ילדים ממשפחות עולים והועברו לאימוץ, במרבית המקרים בלי ידיעת המשפחות.
מבחינה רעיונית היה בן־גוריון מחובר עמוקות לזהות היהודית, אך דגל ביצירת "יהודי חדש" בארץ ישראל. מתוך כך ראה ביהדות הגלותית ובתרבות היידיש סמלים של חולשה שיש להתנער מהם, וקידם מדיניות שצמצמה את מעמד השפה והתרבות היידישאית לטובת חיזוק העברית והתרבות העברית.
כראש ממשלה וכשר ביטחון, היה מזוהה עם סגנון הנהגה ריכוזי ולעיתים נוקשה. במהלך כהונתו נעשה שימוש בשירותי הביטחון, בהם השב"כ, גם כדי לעקוב אחר יריבים פוליטיים מימין ומשמאל – צעד שנתפס כמתח בין ביטחון המדינה לבין שמירה על חופש פוליטי.
בכך נותרה דמותו של בן־גוריון מורכבת: מצד אחד – מייסד ומנהיג שנשא על כתפיו את עול הקמת המדינה וביסוסה; ומנגד – מנהיג ששיטותיו ודרכו עוררו ביקורת והשפיעו על דמותה המפולגת והמתלבטת של החברה הישראלית.
מאורעות תרפ"ט (1929; בפי הערבים: ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, "מהפכת אל-בוראק", כינוי לכותל המערבי, או: אַחְדאת', "מאורעות"; השם הרשמי באנגלית: The Disturbances of August 1929, "מהומות אוגוסט 1929") היו סדרה של פרעות גזע אלימות, מעשי טרור ורצח מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שאירעו בין י"ז – כ"ג באב ה'תרפ"ט, 23…
הקשרים החשאיים בין גרמניה המערבית וישראל בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה נחשבים לאחת מההתפתחויות המדיניות המפתיעות והמורכבות בהיסטוריה של שתי המדינות. התבססות הקשרים הללו, במיוחד על רקע ההיסטוריה של השואה, מעוררת עניין רב בשל מעורבותם של פקידים וקצינים גרמנים בכירים, חלקם בעלי עבר בשירות הרייך השלישי, בסיוע לישראל בתחומי הביטחון והמדיניות. ראשית היחסים בין ישראל…
האירועים של ה-7 בינואר 1952 (ידועים בתור "מהומת הסכם השילומים" וגם "עלילת הפוטש בכנסת"), היו מהמאורעות הטעונים והאלימים ביותר בתולדות הכנסת הצעירה בישראל. הם התרחשו בעקבות הדיון בכנסת על אישור הסכם השילומים עם גרמניה, ובאותו יום עמד בית המחוקקים הישראלי בפני הפגנה סוערת של אלפי מפגינים אשר התכוונו למחות על עצם קיום המשא ומתן עם…
אסון הפאטריה הוא פיגוע שגרם לטביעת האוניה "פאטריה", שהייתה אוניית גירוש בריטית שרוכזו עליה מעפילים משלוש אוניות שנתפסו בנובמבר 1940, ליד חופי ארץ ישראל, במטרה לגרשם למאוריציוס. על מנת לעכב את הגירוש הטמינה "ההגנה" פצצה באונייה בעת שזו עגנה בנמל חיפה, במטרה לגרום לה נזק קל; אך הנזק היה גדול מהמתוכנן, והאונייה טבעה ב-25 בנובמבר…
מרד המעברות התרחש בחורף 1952 והיה בין התקריות הבולטות והמתוחות ביותר בתולדות מדינת ישראל הצעירה. התקרית החלה כסכסוך בין תושבי מעברת עמק חפר לבין השומר משה קום, והסתיימה בפעולה משטרתית רחבת היקף שכללה עוצר ומעצר המוני – שהובילה למהומות גדולות בכל הארץ. הפרשה עוררה סערה ציבורית רחבה וזעזעה את הציבור ואת המערכת הפוליטית בישראל. רקע…
