מלחמות ישראל כוללות את העימותים הצבאיים והמאבקים שבהם השתתפה מדינת ישראל מאז התחלת הציונות ועד היום, כחלק מהמאבק על קיומה, בטחונה והגדרת גבולותיה. בין המלחמות המרכזיות נמנות מלחמת העצמאות (1948), מלחמת סיני (1956), מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת יום הכיפורים (1973), מלחמת לבנון הראשונה (1982), ומלחמת לבנון השנייה (2006), כמו גם מבצעים צבאיים רבים ברצועת עזה ובגדה המערבית נגד ארגוני טרור פלסטיניים.
בנוסף למאבקים מול מדינות ערב וארגוני טרור, ההיסטוריה של מלחמות ישראל כוללת גם התמודדות עם אידיאולוגיות עולמיות כמו הקומוניזם והנאציזם. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, טרם הקמת המדינה, יהודים בארץ ישראל ובתפוצות ניהלו מאבק נגד הנאציזם, שהתבטא בשיתוף פעולה עם בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. חיילים יהודים שירתו בצבא הבריטי והשתתפו בלחימה נגד גרמניה הנאצית, וגם ביישוב העברי בארץ פעלו מחתרות בהכנות להגן על האוכלוסייה היהודית במידה שהנאצים יגיעו לארץ.
בהמשך, עם הקמת מדינת ישראל במהלך המלחמה הקרה, ישראל נאלצה להתמודד בעקיפין עם הקומוניזם, בעיקר דרך הבריתות של ברית המועצות עם מדינות ערב וארגוני טרור פלסטיניים. המעורבות הסובייטית בתמיכה בצבאות ערב והעימות האידיאולוגי בין הדמוקרטיה הישראלית לבין מדינות הגוש הקומוניסטי היוו חלק מהתמורות הגיאופוליטיות שהשפיעו על מאבקים אלו.
בצירוף לכך, כל מלחמות ישראל התרחשו על רקע המאבק להגן על קיומה של המדינה ולבסס את עצמאותה בתוך אזור עוין, תוך ניהול עימותים מול כוחות עולמיים ואזוריים, שהמשיכו להשפיע על צביונה האסטרטגי והביטחוני לאורך השנים.
מלחמת השמאל הגרמני בישראל היא המערכה הרב-זירתית – האידאולוגית, המדינית והצבאית – שניהלו ממשלת גרמניה המזרחית (DDR) וארגוני השמאל הרדיקלי בגרמניה המערבית נגד מדינת ישראל ואזרחיה בין השנים 1967-1989. מערכת יחסים זו, שהתבססה על שלילה מוחלטת של זכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית עצמאית, היוותה המשך אידאולוגי ומבני לברית שנרקמה בעבר בין הרייך השלישי לבין…
מעמדן של נשים בקיבוצים הוא סוגיה מרכזית בתולדות התנועה הקיבוצית, הנפרסת מראשית ימי הקבוצה הראשונה ב-1910 ועד לתהליכי ההפרטה והמעבר למודל ה"קיבוץ המתחדש". בראשית הדרך, נתפס הקיבוץ כחברה מהפכנית השואפת להגשים "שוויון מכני" – חלוקה שווה של נכסים, ובהמשך "שוויון אורגני" המבוסס על העיקרון המרקסיסטי של "כל אחד נותן לפי יכולתו ומקבל לפי צרכיו". חזון…
ב-12 בספטמבר 2002, יום אחד בלבד לאחר יום השנה הראשון לפיגועי ה-11 בספטמבר, התקיים שימוע מיוחד בפני הוועדה לרפורמה בממשל של בית הנבחרים האמריקני תחת הכותרת "Conflict with Iraq: An Israeli Perspective". השימוע נועד לבחון את נחיצותה של פעולה צבאית להפלת משטרו של סדאם חוסיין מנקודת מבט אסטרטגית ישראלית, כאשר העד המרכזי והמומחה שהוזמן להציג…
יחסו של דוד בן-גוריון לירושלים עמד במוקד פעילותו המדינית והביטחונית מראשית שנות המנדט ועד לאחר איחוד העיר במלחמת ששת הימים. עמדתו היתה מורכבת ורבת פנים, ושיקפה מיזוג בין חזון היסטורי רחב אופקים לבין פרגמטיזם דקדקני המתמקד ב"כאן ובעכשיו". בן-גוריון ראה בירושלים את נשמתה של ארץ ישראל ושל העם היהודי, וגרס כי האומה היהודית והארץ הן…
בוליבריזם הוא מושג פוליטי מורכב המתאר את פולחן האישיות, האידיאולוגיה והמורשת של סימון בוליבר, הידוע כ"המשחרר". לאורך המאות ה-19 וה-20, עברה דמותו של בוליבר סדרה של "חטיפות אידיאולוגיות" על ידי זרמים מנוגדים – מהפשיזם הלאומני ועד לסוציאליזם של המאה ה-21 – אשר כל אחד מהם ביקש לנכס את יוקרתו ההיסטורית לצרכיו הפוליטיים, תוך עיוות של…
