מלחמות ישראל כוללות את העימותים הצבאיים והמאבקים שבהם השתתפה מדינת ישראל מאז התחלת הציונות ועד היום, כחלק מהמאבק על קיומה, בטחונה והגדרת גבולותיה. בין המלחמות המרכזיות נמנות מלחמת העצמאות (1948), מלחמת סיני (1956), מלחמת ששת הימים (1967), מלחמת יום הכיפורים (1973), מלחמת לבנון הראשונה (1982), ומלחמת לבנון השנייה (2006), כמו גם מבצעים צבאיים רבים ברצועת עזה ובגדה המערבית נגד ארגוני טרור פלסטיניים.
בנוסף למאבקים מול מדינות ערב וארגוני טרור, ההיסטוריה של מלחמות ישראל כוללת גם התמודדות עם אידיאולוגיות עולמיות כמו הקומוניזם והנאציזם. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, טרם הקמת המדינה, יהודים בארץ ישראל ובתפוצות ניהלו מאבק נגד הנאציזם, שהתבטא בשיתוף פעולה עם בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. חיילים יהודים שירתו בצבא הבריטי והשתתפו בלחימה נגד גרמניה הנאצית, וגם ביישוב העברי בארץ פעלו מחתרות בהכנות להגן על האוכלוסייה היהודית במידה שהנאצים יגיעו לארץ.
בהמשך, עם הקמת מדינת ישראל במהלך המלחמה הקרה, ישראל נאלצה להתמודד בעקיפין עם הקומוניזם, בעיקר דרך הבריתות של ברית המועצות עם מדינות ערב וארגוני טרור פלסטיניים. המעורבות הסובייטית בתמיכה בצבאות ערב והעימות האידיאולוגי בין הדמוקרטיה הישראלית לבין מדינות הגוש הקומוניסטי היוו חלק מהתמורות הגיאופוליטיות שהשפיעו על מאבקים אלו.
בצירוף לכך, כל מלחמות ישראל התרחשו על רקע המאבק להגן על קיומה של המדינה ולבסס את עצמאותה בתוך אזור עוין, תוך ניהול עימותים מול כוחות עולמיים ואזוריים, שהמשיכו להשפיע על צביונה האסטרטגי והביטחוני לאורך השנים.
כ"ז בניסן הוא היום העשרים ושבעה בחודש השביעי בשנה העברית, למניין החודשים מתשרי, והיום העשרים ושבעה בחודש הראשון למניין החודשים מניסן. כ"ז בניסן לעולם לא יחול, בלוח העברי הקבוע, ימים שני, רביעי ושבת, ועל כן הוא משתייך לקבוצת הימים הנקראת "לא בדז". עוד לפני קום המדינה, נצרב היום הזה בזיכרון היישוב כ"יום הגבורה" – יום הזיכרון לקרב פתח תקווה במאורעות…
הכרוז "אל המוסלמים של רוסיה והמזרח" נכתב ב־3 בדצמבר 1917 על ידי מועצת הקומיסרים העממיים של רוסיה, בראשית ימי השלטון הבולשביקי, ונחתם למעשה בשם לנין וסטלין, שכיהנו אז כקומיסרים לענייני לאומים. הכרוז פורסם שבועות ספורים לאחר מהפכת אוקטובר וקרא לראשונה למוסלמים באימפריה הרוסית ובמזרח כולו — טטארים, קירגיזים, צ'צ'נים, פרסים, טורקים והודים — להצטרף למהפכה…
רציחות פוליטיות בקרב יהודים הן תופעה המתועדת לאורך הדורות, בארץ ישראל, במדינת ישראל ובתפוצות. חלק ממעשי הרצח וההתנקשויות שבוצעו בידי יהודים כנגד אישי ציבור, מנהיגים פוליטיים, יריבים אידאולוגיים, או יריבים פנים-תנועתיים, מקורם היה בזרמים לאומיים, דתיים ורוויזיוניסטיים המזוהים עם הימין, וחלק נכבד היה גם רציחות שמקורן בתנועות סוציאליסטיות, קומוניסטיות או אנטי־ציוניות המזוהות עם השמאל. הרוב…
דוקטרינת נתניהו היא תפיסה מדינית־מוסרית וצבאית כוללת למאבק בטרור, שנוסחה בשנת 1986 במאמרו של בנימין נתניהו "הטרור: כיצד יוכל המערב לנצח". תפיסה זו רואה בטרור תופעה פוליטית ופסיכולוגית רחבת היקף, שמטרתה לערער את יסודותיה של החברה הדמוקרטית באמצעות הפחדה, שחיקה מוסרית וערעור האמון בין האזרח לשלטון. נתניהו מגדיר את הטרור כבחירה מודעת באלימות לשם השגת…
עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה בראשית 1933 נדרשו מנהיגיה להתמודד עם סתירה פנימית עמוקה בין האידיאולוגיה הגזעית של העליונות הארית לבין השאיפה לגייס תומכים בעולם הערבי והמוסלמי. מצד אחד, עקרונות הגזע הנאציים קבעו כי "האדם הארי ניצב בפסגת היררכיה של גזעים אחרים, נחותים ממנו בבירור", ומצד שני, הנאציזם זיהה את "האנטישמיות" עם שנאה כלפי…
