מאמר "התוך והקליפה" פורסם בעיתון חזית העם בתאריך ה-31 במרץ 1933, מספר שבועות לאחר עליית היטלר לשלטון. המאמר, שנכתב במסגרת הטור "יומן העם" בעיתון המזוהה עם האגף הרדיקלי בתנועה הרוויזיוניסטית ("ברית הבריונים"), מציג עמדה אידאולוגית מורכבת ושנויה במחלוקת ביחס לנאציזם בראשית דרכו. הכותב מבחין בין "הקליפה" של תנועת היטלר - האנטישמיות, אותה הוא שולל מכל וכל ומגדיר את המאבק בה כחובה לאומית, לבין "התוך" - האופי האנטי-מרקסיסטי והאנטי-דמוקרטי של התנועה, בו הוא רואה יסוד חיובי שיש לאמץ במאבק נגד הסוציאליזם והקומוניזם.
המאמר תוקף בחריפות את "הציבוריות היהודית" והמחנה הסוציאליסטי בארץ ישראל, בטענה שמחאתם נגד הנאציזם צבועה ונובעת מאינטרסים מפלגתיים סוציאליסטיים ולא מרגש לאומי יהודי, תוך השוואה לשתיקתם מול פשעי המשטר הסובייטי. כמו כן, הטקסט מוחה נגד מה שהוא מכנה "היטלריזם לא-גרמני", ומוקיע את צביעותן של מדינות כמו פולין והמנדט הבריטי, אשר לטענת הכותב רודפות את היהודים ומונעות את כניסתם לארץ ישראל באותה עקשנות המאפיינת את המשטר הגרמני.
ההיגיון העומד בבסיס המאמר גורס כי ההתנגדות לנאציזם צריכה להיעשות מתוך פרספקטיבה לאומית-יהודית עצמאית, ולא כחלק מהמאבק הסוציאליסטי העולמי. כותב המאמר מבקש לחשוף את מה שהוא תופס כצביעות מוסרית של ההנהגה הציונית-סוציאליסטית: לטענתו, הזעקה נגד היטלר אינה נובעת מדאגה כנה לגורל העם היהודי, אלא מתוך סולידריות פוליטית עם המרקסיזם שנרדף בגרמניה. כהוכחה לכך, מצביע הכותב על שתיקת השמאל נוכח רדיפת היהדות בברית המועצות תחת משטר סטלין. על פי גישה זו, האינטרס הלאומי מחייב אימוץ פרגמטי של עקרונות מסוימים מן ה"תוך" הנאצי – ספציפית המאבק הנחוש בקומוניזם ובשיטה הדמוקרטית-ליברלית שנתפסה כחלשה – תוך דחייה מוחלטת של ה"קליפה" האנטישמית. בנוסף, המאמר מרחיב את הגדרת האיום על העם היהודי מעבר לגבולות גרמניה, וטוען כי מדיניות המנדט הבריטי ומדינות נוספות החוסמות את עליית היהודים, מהווה סכנה קיומית שקולה, המוגדרת על ידו כ"היטלריזם לא-גרמני".
המאמר
יומן העם
התוך והקליפה
יחסנו לאנטישמיות אינו נושא אקטואלי, יחסנו ברור למדי. ומכאן גס יחסנו להיטלריזמוס במדה שזאת היא תנועה אנטישמית. אנו נלחם יחד עם כל העם בכל החריפות נגד תנועה צוררת ישראל זו. אבל הרעש, שהוקם בזמן האחרון בציבוריות היהודית כלפי הנאציסיזמוס, יש בו כדי לעורר כמה וכמה הרהורים מאד מאד עגומים על פרצופה הכנה של ציבוריות זו ועל כוונותיה… טרם הרע היטלר כשם שהרע סטאלין לנו. היכן תנועת המחאה כלפי הקומאינטרן ? מעריכים את סכום הכסף שת"א תשלח השנה לרוסיה לעזרת קרובים ב-50 אלף לא"י. וזאת היא ת"א בלבד. היהדות הרוסית תמה לגווע ממש בעקב אכספרימנטים סוציאליסטיים. מדוע שותקים אנו כלפי הקומאינטרן? האם לא ידוע לנו שסוכני הקרמל הם הרג'יסורים של המופתי?
יש רושם, שהמחאה שהקיפה את הציבוריות היהודית כלפי הנאציסיזמוס, מחאה זו יש לחפשה לא ברגש הלאומי הפועם בחזקה, אלא… וכאן מחובתנו לדבר גלויות. אלה מוחים מפני שהנאציסיזמוס הוא אנטי־מארכסיסטי, אלה בשל אנטי דימוקראטיותו. ויהודי וארשה אף הם בין המוחים מתוך טעמים מושקיסטים… רוצים למצוא חן בעיני הפריץ הפולני. לסוציאליסטים שבתוכנו יש להראות את "הקורה" הקומאינטרנית, לפטריוטים הפולנים שבנו יש וארשה להראות שבפולין לא הכל בסדר…
הסוציאליסטים והדימוקראטים למיניהם סוברים שתנועת היטלר היא כלה קליפה. ואנחנו סוברים שיש בה קליפה וגם תוך. את הקליפה האנטישמית יש לזרוק, אבל לא את התוך האנטי־מארכסיסטי שבו. הציבוריות היהודית הגדולה עושה ממש ההפך.
היטלריזם לא-גרמני…
בקשר עם הרדיפות האיומות על היהודים בגרמניה יש סכנה, שאנו נשכח מה עוללו לנו מדינות אחרות… על רקע ההיטלריזם הגרמני מפיעות ברצון כ"צדקניות" וכ"מגינות על יהודים" מדינות כמו פולניה, רומניה, הונגריה ואף ממשלת פלשתינה (א"י)…
אנו מוחים בכל תוקף נגד ההיטלריזם הגרמני הרומס לעפר את כבוד ישראל וקיומו. אבל אין זאת אומרת שע"י כך תזכינה בעינינו ממשלות אחרות הרודפות למעשה את הגזע היהודי באותה העקשנות, כאותה ממשלת הרשע בגרמניה…
גירוש 60 התיירים היהודים מבולגריה שנעשה עכשיו, רק שבוע אחרי שגורשו 23 תיירים פולנים ואחרי שהוטלה גזירת גירוש על הקורדים "הבלתי חוקיים" – שייך בעצם לאותו סוג הרדיפות על הגזע היהודי ברגע אסון זה לקיומו, כשהוא מחפש לו את המפלט האחרון כאן במולדת. לתופעות אלו אין שם אחר מאשר היטלריזם לא־גרמני…
לקריאה נוספת
- "התוך והקליפה", עיתון חזית העם, תאריך ה-13 במרץ 1933.
