בוסניה והרצגובינה, חאג' אמין אל-חוסייני, המופתי של ירושלים, סוקר יחידה של מוסלמים בוסנים בשירות הנאצים. ארכיון התמונות של יד ושם.

האינטרנציונל האנטי־קולוניאלי

האינטרנציונל האנטי־קולוניאלי היה רשת רחבה של גולים אנטי־אימפריאליים שפעלה מברלין הנאצית בתקופת מלחמת העולם השנייה. אל העיר הגיעו מהפכנים ולאומנים מצפון אפריקה, המזרח התיכון, דרום אסיה, הקווקז ומרכז אסיה, שחיו קודם לכן בגלות במרכזים בינלאומיים כמו פריז, ז'נבה, לונדון, קהיר, בגדאד וכלכולתה. המפגש שלהם בברלין יצר קהילה רב־לאומית חדשה, שבה פעלו יחד למרות פערי מוצא,…

קראו עוד
נתן רינג (משמאל) וחבר בלתי מזוהה. צילום: ארכיון של בית לוחמי הגטאות.

נתן רינג

נתן רינג היה ממפקדי קבוצת המחתרת "קבוצת המאבק של יחיאל" בגטו וילנה ומדמויות המפתח במאבק המזוין של בית"ר ולוחמי הגטו נגד הגרמנים. רינג, קצין במשטרה היהודית של הגטו לשעבר, נודע כאדם נחוש, ממושמע ואמיץ, שהאמין כי הדרך להצלת יהודים ולמאבק אמיתי היא בלחימה מאורגנת מחוץ לגטו. הוא היה בין הדמויות המרכזיות בגיבוש "האידיאולוגיה של היער",…

קראו עוד
גטו ורשה הבוער. צילום: דו"ח שטרופ.

הנפת דגל ישראל בגטו ורשה

הנפת דגל ישראל בגטו ורשה הייתה אירוע סמלי במהלך מרד גטו ורשה, שפרץ ב־19 באפריל 1943. באותו יום, עם תחילת הקרבות בין לוחמי הארגון הצבאי היהודי (אצ"י) לבין כוחות האס־אס הגרמניים, הונפו על גג הבית מספר 7 בכיכר מוראנובסקה – שבו שכן מטה הארגון – שני דגלים: הדגל הכחול־לבן, הדגל הציוני, ולצדו הדגל הפולני. ההנפה…

קראו עוד
המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל־חוסייני, בין מתנדבים בוסנים של הוואפן אס־אס, נובמבר 1943. התמונה באדיבות הארכיון הפדרלי הגרמני (ויקימדיה קומונס).

הגדרת האנטישמיות בגרמניה הנאצית

עם עליית המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה בראשית 1933 נדרשו מנהיגיה להתמודד עם סתירה פנימית עמוקה בין האידיאולוגיה הגזעית של העליונות הארית לבין השאיפה לגייס תומכים בעולם הערבי והמוסלמי. מצד אחד, עקרונות הגזע הנאציים קבעו כי "האדם הארי ניצב בפסגת היררכיה של גזעים אחרים, נחותים ממנו בבירור", ומצד שני, הנאציזם זיהה את "האנטישמיות" עם שנאה כלפי…

קראו עוד
צילום אווירי של זדונסקה וולה, 1939. צילום: לא ידוע.

שבועות 1942 בזדונסקה וולה

במהלך שבועות 1942 בזדונסקה וולה היה אירוע של תלייה פומבית, שבו הוצאו להורג עשרה מיהודי הקהילה, כולם דתיים ובעלי מעמד. ההוצאה להורג התקיימה ביוזמת הגרמנים בסמוך לחג השבועות, לאחר מעצרם של שלמה ז'ליכובסקי ותשעה נוספים. הנימוק שנמסר לד"ר יעקב למברג, ראש היודנראט, היה כי הם נידונים למוות על הברחות ועל "פשעים נוספים כנגד האומה הגרמנית",…

קראו עוד
Back To Top

תפריט נגישות